פרשנות | רח״ל ומשטרת ישראל מתנגדות לביטול חדר מדרגות נוסף בבניינים גבוהים

רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון ומשטרת ישראל תומכות בעמדת הרשות הארצית לכבאות והצלה, שלפיה אסור לוותר על חדר מדרגות נוסף ואסור לוותר על מעלית אלונקה בבניינים רבי־קומות, שכן אלו חיוניים לצורך לחימה באש, חילוץ והצלה

פרשנות | רח״ל ומשטרת ישראל מתנגדות לביטול חדר מדרגות נוסף בבניינים גבוהים

Grok

לאחרונה נערכו דיונים בנוגע להצעה של גורמים מסוימים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה שבמשרד הפנים, לשנות את תקנות התכנון והבנייה: לוותר על חדר מדרגות נוסף ולוותר על מעלית אלונקה בבניינים רבי־קומות, שנועדו, בין השאר, לאפשר פינוי דיירים במקרים של שריפות, פגיעות טילים, רעידות אדמה ומצבי חירום נוספים (להלן: “התקנה האמורה”).

רשות החירום הלאומית (רח”ל) היא רשות ממשלתית ישראלית המופקדת על קביעת המדיניות הלאומית להיערכות לאירועי חירום במרחב האזרחי, תוך הנחיית כלל הגופים והארגונים הרלוונטיים, תיאום ביניהם והסדרת פערים במוכנות – לשם יישום מיטבי של המדיניות בשטח. כמו כן, רח”ל משמשת גוף מטה מתאם ליד שר הביטחון, ומסייעת לו במימוש אחריותו הכוללת לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום.

בעקבות הדיונים בנוגע לתקנה האמורה, רח״ל הוציאה מסמך רשמי שבו הביעה התנגדות נחרצת למהלך “להסיר את דרישות המילוט, בטיחות האש וההצלה במבני מגורים”. רח”ל ציינה גם כי מלקחי “עם כלביא” עולה שהנזק לבניינים רבי־קומות מחייב יכולת חילוץ והצלה, בפרט במבנים גבוהים, וכי כך יהיה גם בתרחיש של רעידת אדמה. משטרת ישראל היא הגוף השולט והמפקד במרבית האירועים הציבוריים, ובכללם אירועי חירום אזרחיים.

בעקבות הדיונים בנוגע לתקנה האמורה, גם משטרת ישראל הוציאה מסמך רשמי שבו נכתב כי משטרת ישראל רואה חשיבות עליונה בקיום ובמימוש דרישות הגורם המוסמך – כבאות והצלה לישראל – אשר נועדו להקטין לרמה קבילה את הסבירות לאירוע חירום במבני מגורים. משטרת ישראל ציינה כי הדרישות נחוצות לצורך מזעור פוטנציאל התממשות אירוע חירום, וגם אם יתממש – יאפשרו מענה אפקטיבי במסגרת מאמץ הצלת החיים. עוד הוסיפה כי דרישות אלו מבוססות על תקנים ועל ניסיון מאירועי חירום בארץ ובעולם.

הסכמה רחבה בין גורמי המקצוע

בתקשורת דווח כי נציב הכבאות הארצי, רב־טפסר אייל כספי, הביע את התנגדותו לתקנה האמורה ואמר: “אני מבקש להדגיש שההחלטות פה מסכנות חיי אדם. על סמך עובדות, מחקרים ואסונות שאירעו בעולם – אין מדינה מתקדמת אחת שמאפשרת לתושביה לחיות בבניינים שיעברו את השינויים האלה בחדרי המדרגות, שהם לב הסוגיה הבטיחותית”.

גם העמותה לקידום בטיחות האש בישראל וגם העמותה הישראלית להגנה מאש (NFPA-IL) פרסמו ניירות עמדה שבהם הביעו התנגדות מקצועית ועניינית להצעה שנדונה במטה התכנון הלאומי, בנוגע לפגיעה במערכות חיוניות הנדרשות לצורך תגובה למקרי חירום בבניינים גבוהים חדשים.

לפיכך, קיימת הסכמה רחבה בין אנשי המקצוע, המומחים למיגון בפני אש, ללחימה בשריפות, לחילוץ ולהצלה, כי אין לאשר את התקנה האמורה.

אינטרסים של עסקנים

קיימת הסכמה רחבה בקרב גורמי המקצוע כי אסור לקבוע את התקנה האמורה, אך למרבה הצער אין כל חשיבות לניתוח סיכונים מקצועי, שכן מול אנשי המקצוע ניצבים עסקנים ופוליטיקאים. ביטול חדר מדרגות נוסף ומעלית אלונקה בבניינים רבים, אלו החלטות כלכליות גרידא. תמים מי שחושב שמדובר במאבק שיוכרע על בסיס דאגה כנה לחיי אדם. 

לאחר שהתקנה האמורה תאושר במליאת הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה, כדי שתיכנס לתוקף נדרש אישור וחתימה של ממלא מקום שר הפנים. ממלא מקום שר הפנים, הממונה על מינהל התכנון במשרד הפנים, הוא ח”כ יריב לוין. השר הממונה על רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון הוא ח”כ ישראל כ”ץ, שר הביטחון. השר הממונה על הרשות הארצית לכבאות והצלה ועל משטרת ישראל הוא ח”כ איתמר בן־גביר, השר לביטחון לאומי.

אם שר הביטחון והשר לביטחון הלאומי יפגינו מנהיגות, אומץ ויכולת ביצועית בתחומי האחריות שעליהם הם מופקדים, עליהם לדרוש מממלא מקום שר הפנים שלא לאשר את התקנה האמורה, בהתאם לעמדות המקצועיות של המשרדים שעליהם הם אמונים. במידה ויעשו כן, עולה השאלה אם ממלא מקום שר הפנים ייעתר לבקשות השרים.  


המחבר הוא מהנדס יועץ בנושאי בטיחות וחומרים מסוכנים, ומכין חומרי הדרכה וחוות דעת מומחה לצורך הליכים משפטיים.