פרשנות | האם הבניין שלכם יהפוך למלכודת אש?
הלקחים המצמררים מאסון גרנפל בלונדון מגיעים לישראל, והמומחים מזהירים: הוויתור על חדר מדרגות שני בבניינים גבוהים הוא הימור מסוכן על החיים של כולנו, שחייב להיעצר מיד בבית המשפט לפני שיהיה מאוחר
העמותה הישראלית להגנה מאש (NFPA-IL), שהינה שלוחה רשמית של NFPA בישראל, פועלת לקידום ידע מקצועי, הכשרות וסטנדרטים בתחום בטיחות האש והצלת חיים, פרסמה נייר עמדה לגבי ההצעה לשינוי הגדרת "בניין גבוה" במבני מגורים.
לפי ההצעה, גובה של עד 42 מטר לא ייחשב בניין גבוה (לעומת 29 מטר כיום). בימים אלה דנה ועדת משנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה בשינוי זה שנועד, הלכה למעשה, לצמצם דרישות בטיחות אש – ובראשן ביטול הדרישה לשני חדרי מדרגות מוגנים – משיקולי חיסכון כלכלי. לנוכח חומרת ההשלכות האפשריות, העמותה פרסמה נייר עמדה מקצועי.
בהתאם לחקיקה בישראל, תקן NFPA 101 – Life Safety Code מהווה אבן יסוד לאסדרה בתחום בטיחות האש, ולפיכך נודעת חשיבות מיוחדת לעמדת העמותה בסוגיות בעלות השלכה ישירה על חיי אדם. המצב הקיים וההצדקה ההנדסית: הדרישה הקיימת לשני חדרי מדרגות מוגנים בבנייני מגורים בגובה מעל 29 מטר מבוססת על עקרון יסוד של יתירות.
שני גרמי מדרגות מאפשרים פינוי דיירים גם במקרה שבו אחד מהם נפגע מאש או עשן, ומאפשרים במקביל גישה בטוחה לכוחות הכיבוי וההצלה ללא התנגשות תפקודית עם דיירים נמלטים. תקן NFPA 101 קובע, ככלל מחייב, כי לכל יחידת דיור תהיה גישה ללפחות שני נתיבי יציאה נפרדים.
חריגים מותרים ברמת סיכון נמוכה מובהקת, כגון יציאה ישירה לקרקע, מבנים נמוכים מאוד או גרמי מדרגות המשרתים מספר מצומצם ביותר של יחידות. חריגים אלו אינם חלים על בניינים גבוהים, ובוודאי שלא על מבנים בגובה עשרות מטרים, עם עומסי אוכלוסייה משמעותיים ומסדרונות משותפים. תכנון כזה עומד בניגוד לפרקטיקה ההנדסית המקובלת.
לקחים מאסונות
"נקודת כשל יחידה": אסון גרנפל (לונדון, 2017) ממחיש באופן טראגי את הסיכון הטמון בהסתמכות על חדר מדרגות יחיד בבניין גבוה. ועדת חקירה ממלכתית קבעה כי גרם המדרגות היחיד היווה Single Point of Failure – נקודת כשל יחידה – שכאשר נפגעה מעשן ואש, נשללה כל חלופת מילוט מדיירים רבים.
גרם המדרגות, שאמור היה להציל חיים, הפך למרחב מסכן חיים. בעקבות ממצאים אלו שונתה החקיקה בבריטניה, ונקבע כי החל מספטמבר 2026 תחול חובה לבנות שני חדרי מדרגות מוגנים בבנייני מגורים חדשים מעל גובה 18 מטר. גם אסון Lakanal House (לונדון, 2009) מדגים דפוס דומה: בניין רב-קומות עם גרם מדרגות יחיד ומסדרונות מורכבים.
באסון זה אש ועשן חסמו את נתיב המילוט היחיד ויצרו צוואר בקבוק קטלני. דיירים וכוחות הצלה נאלצו להשתמש באותו נתיב ללא אפשרות חלופית. אירועים אלה אינם חריגים מקומיים, אלא ביטוי לכשל תכנוני עקרוני. גם בישראל אירעו דליקות שבהן נחסמו דרכי מילוט, ובמזל בלבד האירועים לא הסתיימו באובדן חיי אדם עד כה.
התעלמות מקודי בטיחות בינלאומיים
העמותה הישראלית להגנה מאש קובעת כי השינוי המוצע בהגדרת "בניין גבוה" עד לגובה 42 מטר, שמשמעותו צמצום דרישות בטיחות מהותיות וביטול הדרישה לשני חדרי מדרגות מוגנים, מהווה פגיעה חמורה בעקרונות היסוד של בטיחות חיים. שינוי זה עומד בסתירה לקודי בטיחות בינלאומיים ולסטנדרט ההנדסי המקצועי המקובל.
העמותה מדגישה כי קיימות חלופות תכנוניות וכלכליות – לרבות פתרונות מדרגות חיצוניות – המאפשרות חיסכון בעלויות בנייה מבלי לסכן חיי אדם. קבלת החלטות בתחום בטיחות החיים אינה יכולה להישען על שיקולי חיסכון או על חוות דעת שאינן מבוססות על ניתוח הנדסי והערכת סיכונים סדורה.
ככל שהשינוי המוצע יאושר חרף הליקויים המקצועיים, תשקול העמותה מיצוי כל האמצעים העומדים לרשותה על פי דין, לרבות פנייה לערכאות משפטיות, במטרה למנוע מהלך העלול לסכן חיי אדם והעלול לפגוע באמון הציבור במערך התכנון והבטיחות במדינת ישראל. עמדה זו מבוססת על ניתוח מעמיק של מסקנות חקירה ממלכתיות מאסונות קטלניים בעולם והצורך בשמירה על סטנדרטים של בטיחות אש.