תר"ש 'חושן' נחשפת: בניין הכוח בצה"ל בצל לקחי 7 באוקטובר

צה"ל החל בהשקת התכנית הרב-שנתית (תר"ש) החדשה, המכונה "חושן", המיועדת להתוות את דרכו של הצבא בארבע השנים הקרובות – מראשית אפריל השנה ועד שנת 2030. 

התוכנית, שאותה מוביל הרמטכ"ל, מוגדרת ככזו שאמורה לשנות את פני הצבא, כאשר במרכזה עומדים בניין הכוח והפעלתו, תוך הטמעת הלקחים המרכזיים שהופקו מאירועי 7 באוקטובר ומהמלחמה המתמשכת.

ראש אגף התכנון (אג"ת) במטכ"ל, שהיה אמון על גיבוש התר"ש, התייחס לתוכנית ואמר: "תר"ש 'חושן' מניח את המסילות עבור צה"ל לנוע קדימה בכפוף למצב הביטחוני, על בסיס לקחי 7 באוקטובר והמלחמה".

תכנית 'חושן', שאותה מגבשים בכירי אגף התכנון, פורשת את כלל פעילויות הצבא, ונוגעת בכל זרועותיו – ביבשה, באוויר ובים. מטרתה המרכזית היא לספק מענה לשחיקת כוח האדם שנוצרה בעקבות תקופות השירות הממושכות במלחמה, הן בסדיר ובקבע והן במערך המילואים.

עוגנים קריטיים

מוכנות וכשירות: טיפול כולל במוכנות הצבא למלחמה, לצד החזרה לכשירות מלאה של יחידות צה"ל וחידוש מלאים שהתרוקנו במהלך הפעילות המבצעית בשנתיים האחרונות.

ביטחון גבולות: ביצור גבולות המדינה והקמת מכשולים למניעת חדירת מחבלים לתוך שטחי המדינה.

העצמת זרועות: התוכנית שואפת להעצים את זרוע הים ולהפוך אותה לזרוע משלימה, בדומה לחיל האוויר, ובמקביל היא כוללת רכש פלטפורמות חדשות לחיל האוויר.

טכנולוגיה ומודיעין: שיפור משמעותי ביכולות המודיעין ויצירת חדשנות מבצעית המבוססת על איסוף, עיבוד והפצת מידע, תוך הטמעת טכנולוגיות מתקדמות דוגמת בינה מלאכותית (AI), רובוטיקה וכלים אוטונומיים.

תמרון והגנה: שדרוג יכולות התמרון היבשתי של יחידות הסדיר והמילואים, וכן חיזוק מערך ההגנה האווירית (הגנ"א), כולל מענה לאיום הרחפנים והרחבת השימוש בנשק לייזר כדוגמת מערכת "אור איתן".

היערכות אזורית ותקציב עתק

במסמכי התר"ש מודגש כי התוכנית מכילה לא רק את לקחי המלחמה הנוכחית, אלא מתייחסת מפורשות לגורמי האיום המרכזיים בזירה האזורית, ובהם ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה, איראן והחות'ים. על פי הנחיית הדרג המדיני, צה"ל נדרש להיערך לתקופה של עשר שנות התעצמות, המלווה בהיקף כספי המוערך בכ-350 מיליארד שקל.

בבחינה ראשונית של התכנית שפורסמה, עולה כי היא מנסה לשמר איזון בין צורכי זרועות האוויר והים לבין צורכי כוחות היבשה המתמרנים, ומבקשת לטפל בכשלים שזוהו, כולל מחסור בכוח אדם ושימוש מושכל בטכנולוגיות צבאיות מודרניות, שחלקן כשלו בהתמודדות עם אירועי 7 באוקטובר.