צבא ארה"ב מאיץ פיתוח חימושים ארוכי טווח

באמצעות שילוב בין פיתוחים ממשלתיים מסווגים לכלי טיס מסחריים, הפנטגון שואף להציב זרוע קטלנית שתנטרל מערכות הגנה אווירית בטווחים של מאות קילומטרים

צבא ארה"ב מאיץ פיתוח חימושים ארוכי טווח

U.S. Army photo by Sgt. Marita Schwab

צבא ארצות הברית מעלה הילוך במאמציו לבסס עליונות טכנולוגית בשדה הקרב העתידי, עם התקדמות משמעותית בפרויקט ה-Long Range Precision Munition (LRPM). מדובר בגרסה הקטלנית ביותר של משפחת ה-Launched Effects (LE), מערך של חימושים וכלים בלתי מאוישים המשוגרים מהאוויר ומהיבשה. 

המהלך האחרון של הצבא, שהתבטא בסקר שוק נרחב שפורסם בשבוע האחרון של ינואר 2026, מסמן שינוי תפיסתי עמוק: המעבר מפיתוחים איטיים ומסורתיים למודל של אינטגרציה מהירה. הצבא מחפש כעת שותף אסטרטגי שישמש כאינטגרטור מערכת ראשי, שתפקידו יהיה להפוך רכיבים טכנולוגיים מפוזרים למוצר מבצעי שלם, המכונה All-Up-Round, המסוגל לחדור ולשתק מערכות הגנה אווירית משולבות (IADS) ממרחק העולה על 100 קילומטרים.

כפי שעולה מהנתונים שפורסמו במסגרת הבקשה הרשמית למידע מהתעשיות, לב הפרויקט טמון בשילוב יוצא דופן בין קניין רוחני ממשלתי לחדשנות מהמגזר הפרטי. הממשל האמריקאי מספק את "המוח" וה"עוקץ" של המערכת: ראש ביות אינפרה-אדום בגלים ארוכים (LWIR), ראש קרב בעל אפקטים משולבים (CEW) שנועד להשמדת מטרות מגוונות, מנגנון דריכה ואבטחה אלקטרוני, וחיישן קרבה מבוסס לייזר ממוזער. כל אלו אמורים להיות מותקנים על גבי כלי טיס מסחריים "מהמדף" (COTS) או פלטפורמות אזרחיות שעברו התאמה צבאית (MCOTS). הגישה הזו מאפשרת לצבא לקצר את זמני הפיתוח של גוף הכלי והמנוע, ולהתמקד בליבת הקטלניות והדיוק של החימוש.

היבט קריטי נוסף בפרויקט הוא תאימות המערכת לתשתית הקיימת. אב הטיפוס הסופי של ה-LRPM נדרש להיות תואם למשגר הממשלתי הייעודי (LEDGR), המיועד לשימוש הן מכלי רקם קרקעיים והן ממסוקים וכלי טיס בעלי כנף סובבת. דרישה זו מדגישה את הצורך בגמישות מבצעית מקסימלית, המאפשרת לכוחות הלוחמים לשגר "נחילים" קטלניים ממרחקים בטוחים, הרבה מעבר לטווח האיום של טילי נ"מ עוינים. האינטגרטור שייבחר יצטרך להוכיח לא רק יכולת הנדסית גבוהה, אלא גם יכולת ייצור בהיקפים משמעותיים כבר בשלבי הניסוי.

לוח הזמנים של התוכנית משקף את הדחיפות המבצעית שחשים בפנטגון. הצבא צופה להעניק את חוזה אב-הטיפוס (OTA) באוקטובר 2026, כאשר היעד הוא הקמת קווי ייצור שיוכלו לספק בין 200 ל-600 יחידות מבצעיות של החימוש החדש. המימון המשוער למאמץ האינטגרציה נאמד בטווח של 100 עד 200 מיליון דולר, סכום המשקף את מורכבות הפרויקט. 

על פי התחזיות, אספקת אבות-הטיפוס תתפרס על פני כארבע שנים, החל מיוני 2027 ועד ספטמבר 2031. הצלחת הפרויקט עשויה להגדיר מחדש את יכולת התקיפה המדויקת של צבא ארה"ב ולספק מענה הולם לאתגרי הגישה המבצעית בזירות רוויות איומים.