המצוד האווירי משנה פנים: כטב"מים מתאבדים רוסיים חומשו בטילי נ"מ

הזירה האווירית בשמי אוקראינה עוברת בימים אלו תהליך של אבולוציה טכנולוגית מואצת, כאשר רוסיה מציגה גרסאות משופרות של הכטב"מ האיראני "שהאד-136", המכונה ברוסיה "גראן". 

הפיתוח האחרון, שנחשף בעקבות תיעוד של כלי טיס שהופלו בשטח אוקראינה, מציג שילוב מטריד: כטב"ם מתאבד המצויד בטיל נ"מ מונחה חום מסוג MANPADS. בעוד שהשהאד תוכנן במקור כנשק חד-כיווני למטרות קרקע סטטיות, הוספת יכולת ירי אוויר-אוויר הופכת אותו לטורף פוטנציאלי המסוגל להשיב אש לעבר המיירטים המנסים להפילו.

כפי שדווח במגזין הביטחוני המוערך The War Zone על ידי העיתונאי תומאס ניודיק, השדרוג הנוכחי כולל התקנה של טילי "איגלה-S" או "ורבה" מתקדמים על גבי מסילת שיגור בחלקו העליון של הכטב"ם. בניגוד לניסיונות קודמים לצייד את הכלים בטילי R-60 כבדים ומסורבלים, טילי הכתף קלים משמעותית ופשוטים יותר להטמעה מבנית. המערכת כוללת מצלמה קדמית ומודם רדיו, המאפשרים למפעיל ברוסיה לקבל שידור חוזר בזמן אמת ולשגר את הטיל מרחוק ברגע שמתקבלת נעילה על מטרה אווירית עוינת.

הנרטיב הרוסי מאחורי המהלך ברור: יצירת הרתעה מול צוותי המסוקים האוקראיניים, כדוגמת ה-Mi-8 וה-Mi-24, הפועלים באופן קבוע לצייד כטב"מים באמצעות מקלעים. נוכחותו של טיל נ"מ על ה"שהאד" מאלצת את הטייסים האוקראינים לשמור על מרחק ביטחון ומסבכת את תהליך היירוט. יתרה מכך, השדרוגים הטכנולוגיים של הכטב"ם, הכוללים כעת אנטנות לשליטה ישירה בקו ראייה ולעיתים אף טרמינלים של "סטארלינק", הופכים את הכלי מנשק אוטונומי "שגר ושכח" לחימוש משוטט בעל יכולת קבלת החלטות דינמית בתוך המרחב האווירי.

למרות האיום, מומחים מטילים ספק ביעילות המבצעית של הפלטפורמה בקרבות אוויר קלאסיים. ה"שהאד" נותר כלי טיס איטי ולא זריז, המוגבל ביכולת התמרון הנדרשת כדי להביא טיל לזווית נעילה אופטימלית מול מטוס קרב מהיר. 

עם זאת, עצם קיומה של המערכת, לצד אמצעי נגד חדשים המבוססים על קרינה אינפרה-אדומה לסינוור מיירטים, מעיד על מאמץ רוסי נרחב להגן על נכסי התקיפה ארוכי הטווח שלהם. מדובר בשינוי פרדיגמה שבו הכטב"ם המתאבד אינו רק קליע, אלא שחקן פעיל במערכה על העליונות האווירית.