עסקת הצוללות של קהיר: מצרים דורשת עצמאות תעשייתית כתנאי לרכש ה"ברקודה"
הממשל המצרי מתנה את רכישת צוללות התקיפה הצרפתיות בהעברת טכנולוגיה ובזכויות ייצוא לצד שלישי, במהלך שעשוי לשנות את מאזן הכוחות הימי במזרח התיכון
Naval Group-built first Barracuda-class nuclear attack submarine, Suffren. Credit: Naval Group
נכון לינואר 2026, המשא ומתן בין מצרים לצרפת על רכישת צוללות מדגם "ברקודה" (Barracuda) בגרסתן הקונבנציונלית הגיע לנקודת הכרעה אסטרטגית. לפי דיווחים עדכניים של אתר "אינטליג'נס אונליין" ופרסומים של מכוני מחקר ביטחוניים באירופה, מצרים אינה מסתפקת ברכישת כלי השיט עצמם, אלא דורשת חבילת זכויות ייצור רחבה שתאפשר לה לבנות נגזרות של הצוללת במספנות מקומיות באלכסנדריה.
דרישה זו כוללת לא רק את הרכבת גוף הצוללת, אלא גם קבלת רישיונות לייצוא של דגמים אלו למדינות שלישיות, מהלך שנתקל בהסתייגות מצד הממשל הצרפתי והחברה המייצרת "נאבאל גרופ" (Naval Group). היקף העסקה המדוברת נאמד בסכום שבין 4.5 ל-6 מיליארד אירו עבור ארבע עד שש צוללות, כאשר מצרים שואפת להשיג עליונות תת-ימית מול אתגרים גוברים בים התיכון ובים האדום.
לפי ניתוח של אתר "דיפנס ניוז", קהיר מפעילה לחץ על פריז באמצעות בחינת חלופות מקבילות, הכוללות את הצוללת הדרום-קוריאנית KSS-III ואת הדגמים המתקדמים של סין (Type 039A), זאת כדי לאלץ את הצרפתים להתגמש בסוגיית העברת הטכנולוגיה (ToT). המצרים מעוניינים במיוחד במערכות ההנעה ובשילוב טילי שיוט ימיים (NCM) מתוצרת חברת MBDA, יכולת שתעניק לצי המצרי כושר הרתעה אסטרטגי לטווחים ארוכים.
מבחינה כמותית, הצי המצרי עבר בעשור האחרון תהליך התעצמות מואץ הכולל שבעה כלי שיט מתוצרת צרפת, בהם שתי נושאות מסוקים מסדרת "מיסטרל" ופריגטות מסוג FREMM ו-Gowind. לפי הודעה רשמית של Naval Group מדצמבר 2025, שיתוף הפעולה בין המדינות הורחב בחמש שנים נוספות לצורך תחזוקת הצי הקיים, מה שמעיד על התלות ההדדית העמוקה.
עם זאת, סוגיית הצוללות נותרה מורכבת יותר בשל הרגישות הביטחונית של המערכות. אם העסקה תצא לפועל תחת התנאים המצריים, הצוללת הראשונה צפויה להיכנס לשירות מבצעי בין השנים 2032 ל-2035, כאשר חלק ניכר מעבודות הגמר והתחזוקה העתידית יתבצעו על אדמת מצרים.
השאיפה המצרית לייצור עצמאי אינה נובעת רק משיקולי יוקרה, אלא מרצון לצמצם את התלות באספקה חיצונית בעתות משבר ומתוך כוונה להפוך למרכז אזורי לבניית כלי שיט מתקדמים. מומחים מעריכים כי הסכם כזה, אם ייחתם במהלך 2026, יהווה תקדים במדיניות הייצוא הביטחוני של צרפת כלפי מדינות שאינן חברות בנאט"ו, ויציב את מצרים ככוח הימי הדומיננטי ביותר בצפון אפריקה ובעולם הערבי.