פרשנות | המלחמה השקטה: כך רוסיה תוקפת את המערב מתחת לסף העימות

לאחרונה נשמעו בבריטניה אזהרות חריגות בעוצמתן מראשי מערכת הביטחון והמודיעין. ראש שירות הביון החיצוני (SIS/MI6), בלייז מטרוולי, תיארה מצב שבו “אנחנו פועלים במרחב שבין שלום למלחמה” – מרחב שבו הגבולות הישנים מיטשטשים, והעימות מתנהל לא רק בחזית צבאית אלא גם בתוך תשתיות, כלכלה ותודעה. 

הרמטכ״ל הבריטי, סר ריצ’רד נייטון, חיזק את המסר כשהזהיר ש“המצב מסוכן יותר מכל מה שהכרתי בקריירה שלי”, והדגיש שהתגובה חייבת להיות “מאמץ של כל האומה” – לא רק הצבא והממשלה, אלא גם תעשייה, עסקים וחברה אזרחית.

זו לא רטוריקה של “מה אם”. זו תפיסה של מציאות: רוסיה מפעילה נגד מדינות מערביות לוחמה לא-קינטית, היברידית ורבת-חזיתות. זו פעילות “באזור אפור”, מתחת לסף מלחמה מוצהרת, עם אפשרות להכחשה, בקצב גבוה ושילוב בין כלים אזרחיים וצבאיים. על פי דבריו בפרלמנט של לורד סומס, בריטניה “כבר שקועה במלחמה חד-צדדית”, כשבשטח רואים ניסיונות “להנדס מידע, לערער לכידות חברתית ורצון פוליטי”, לצד תקריות הכוללות פגיעה בתשתיות, רחפנים וחיתוך כבלים תת-ימיים.

רחפנים מעל שדות תעופה: שיבוש זול, אפקט יקר

אחת החזיתות הבולטות של העימות החדש היא המרחב האווירי האזרחי. בשיח הבריטי הרשמי מוזכרת תופעה של “בסיסים צבאיים שמזמזמים מעליהם רחפנים”, כסימפטום לפעילות מתמשכת שמטרתה להטריד, למדוד תגובות ולשבש שגרה. במקביל, אירופה חווה גל של שיבושי תעופה סביב שדות תעופה אזרחיים בעקבות תצפיות רחפנים. בסוף ספטמבר 2025 הושעו בקופנהגן טיסות למשך שעות, עם ביטולים והסטות משמעותיים, ובאותו חלון זמן דווח על שיבוש גם באוסלו, בהיקף שהשפיע על עשרות אלפי נוסעים. גורמים שונים מנתחים אירועים כאלה כחלק מתבנית “היברידית”: פעולה שמייצרת פחד, עומס על מערכי ביטחון, עלות כלכלית ותחושת חדירות – גם בלי פיצוץ אחד.

עומק הים: כבלים תת-ימיים וצי צללים

אם האוויר הוא זירת שיבוש, הים הוא זירת חנק. ראש הצי הבריטי, סר גווין ג’נקינס, התריע שיתרון המערב באטלנטי “בסיכון… אנחנו מחזיקים בו, אבל לא בהרבה”, והצביע במפורש על דאגה מפעילות “מתחת לגלים” ועל ספינות ריגול כמו Yantar כסימן לאיום רחב יותר. הדאגה אינה תיאורטית: ה-Financial Times דיווח על אזהרות מפני יחידה רוסית ייעודית לפעילות עומק (GUGI) ועל היכולת לפגוע פיזית בתשתיות קריטיות בקרקעית הים – כולל כבלי אינטרנט תת-ימיים.

גם בים הבלטי נרשמו בשנים 2023–2024 תקריות חוזרות של נזק לכבלים ולתשתיות, שחלקן הוגדרו “חשודות”. בפברואר 2025 דווח על חקירות בשוודיה ובפינלנד סביב חשד לחבלה בכבל תקשורת תת-ימי. המשמעות ברורה: תשתיות נתונים שהיו פעם “רקע” הופכות למטרה, וכל פגיעה בהן מתורגמת מהר מאוד לפגיעה כלכלית ותשתיתית חמורה. בים מתרחשת גם מלחמה כלכלית: רוסיה מפעילה ומרחיבה “צי צללים” של מכליות וחברות-קש כדי לעקוף סנקציות ולשמר זרם הכנסות. מסמך של הפרלמנט האירופי מפרט טקטיקות הונאה אופייניות, שכוללות העברות מטען מאונייה לאונייה, השבתת AIS, זיוף מיקום (spoofing) ושינויי זהות או דגל. מעבר לפגיעה הכלכלית, מדובר בכלי אסטרטגי: הוא מממן את המאמץ הרוסי, יוצר חיכוך ימי ומעלה את הסיכון לאירועים “אפרוריים” בים – מהתנגשות ועד חבלה.

סייבר ותודעה: התקפה מתמשכת על אמון, שירותים ודמוקרטיה

ברמת הסייבר, השנה האחרונה סיפקה עוד ועוד האשמות רשמיות כלפי רוסיה – במיוחד סביב יעדי ממשל כמו משרדי ממשלה, רשויות ציבוריות וגופים פוליטיים. לפי דיווח של רויטרס, הרשויות ציינו שב-2024 יוחסו לרוסים כ-4,000 מתקפות סייבר – עלייה של 15% לעומת 2023. מתקפות אלו הופנו כלפי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מפלגות ואתרי ממשלה. המדינות הנפגעות כוללות את גרמניה, צרפת, צ’כיה, דנמרק ובריטניה. המתקפות האלו הן חלק מניסיון להפעיל לחץ ולהשפיע על תהליכים דמוקרטיים, על ידי יחידות מודיעין “מסודרות” וגם קבוצות פרו-רוסיות שונות, שמבצעות שלל מתקפות – ממתקפות מניעת שירות ועד פריצה לשרתי מייל וגניבת מידע.

במקביל לתקיפות סייבר “מסורתיות”, רוסיה מבצעת שורה של מבצעי תודעה, המתבססים על מערך דיסאינפורמציה מאורגן שמתחזה לאתרי חדשות ומפיץ נרטיבים שמטרתם לערער אמון ולשסות קהלים. ארגוני מחקר באירופה מצביעים על תבנית חוזרת: ערעור התמיכה באוקראינה, זריעת מחלוקות פנימיות והצגת הסנקציות ככישלון שמזיק לאזרחים במערב.

השורה התחתונה: זו לא “המלחמה של מחר”, אלא מערכה שבה רוסיה מפעילה לחץ בלתי פוסק כלפי המדינות הדמוקרטיות. וכפי שנייטון אמר – התשובה לא יכולה להיות רק עוד יחידה או עוד חוק; היא חייבת להיות עמידות לאומית, ובתוכה גם עמידות עסקית: מוכנות לשיבושי תעופה, תלות בכבלים תת-ימיים, סיכוני סייבר לשרשרת אספקה וסביבה תודעתית שבה אמון הוא משאב שמותקף באופן שיטתי.