תה ואקסל: שליחת קובץ בטעות חשפה אלפי משת״פים אפגנים לסכנה

טעות אנוש אחת במשרד ההגנה הבריטי (MoD) חשפה את פרטיהם של עשרות אלפי אפגנים שסייעו לממלכה במהלך 20 שנות המעורבות באפגניסטן (2001–2021). הדליפה יצרה סיכון ממשי לחיי אלפי משתפי פעולה, וגררה את הממשל הבריטי למבצע חילוץ חשאי בעלות של מיליארדי ליש”ט, תוך שימוש בצווי איסור פרסום דרקוניים כדי להסתיר את המחדל.

הדליפה: הקובץ שחרץ גורלות
לאחר נסיגת כוחות נאט”ו והשתלטות הטליבאן באוגוסט 2021, הפכו המתורגמנים, הנהגים והיועצים המקומיים שעבדו עם הכוחות הבריטיים למטרות חיסול. בריטניה הקימה את תוכנית ARAP (Afghan Relocations and Assistance Policy) כדי לחלץ ולהעתיק את מגוריהם של אותם אנשים ובני משפחותיהם מאפגניסטן לבריטניה.

בפברואר 2022, עובד במטה הכוחות המיוחדים בלונדון שלח מייל פנימי בנוגע למועמדים בתוכנית. במקום לצרף רשימה מצומצמת של 150 איש, צורף בטעות גיליון אקסל מלא שכלל שמות, כתובות ומספרי טלפון של 18,700 אפגנים. יחד עם פרטי בני משפחותיהם, המידע כלל כ-100,000 בני אדם.

הקובץ הכיל גם מידע רגיש על קצינים, חיילים (ייתכן שמיחידת ה-SAS) וסוכני MI6 בריטיים, שפרטיהם הופיעו כחלק מאישורי ההעסקה. חשיפה זו יצרה איום ביטחוני לא רק באפגניסטן, אלא גם מול סוכנויות ביון זרות כמו אלו של רוסיה וסין. השולח, שחשש מהשלכות המעשה, לא דיווח על האירוע כנדרש בחוק הגנת המידע.

רק באוגוסט 2023 גילה משרד ההגנה את היקף הקטסטרופה, לאחר שפעילת סיוע התריעה כי אדם זר איים להדליף את הרשימה שבידו. הדליפה הפכה, הלכה למעשה, ל”רשימת חיסול” רשמית של משתפי פעולה.

התגובה: הסתרה במקום אחריות
הממשלה הבריטית בחרה להסתיר את הפרשה. שר ההגנה דאז, בן וואלאס, הוציא צו איסור פרסום קיצוני (Super Injunction) שאסר על התקשורת לדווח על הדליפה או על עצם קיומו של הצו.

במקביל, הוקם מבצע חילוץ חשאי בשם ARR (Afghanistan Response Route). התוכנית, שיועדה לחלץ 150 איש בלבד, התרחבה והביאה לעלייתם של כ-10,500 אפגנים לבריטניה – ללא דיון בפרלמנט או עדכון לנפגעים.

ביולי 2025, עם חילופי שלטון, בוטל הצו והפרשה נחשפה. סקירה של איש מערכת הביטחון לשעבר, פול רימר, קבעה שהדליפה הייתה חמורה, אך טען שההרחבה של תוכנית ARR הייתה “בלתי מידתית ויקרה מדי”.

התוכנית לבדה עלתה כ-850 מיליון ליש”ט, וסך כל העלות של תוכניות ההתיישבות האפגניות נאמד בין 5.5 ל־7 מיליארד ליש”ט. כ־1,000 איש הגישו תביעות נזיקין על סך כולל של 250 מיליון ליש”ט.

המציאות: הפקרה מדממת תחת איפול
למרות טענות הממשלה שהסיכון “מוגבל”, מחקר מאוקטובר 2025 מצא כי 87% מהנפגעים דיווחו על איומים ישירים, אלימות קיצונית וחיפושי בית מצד הטליבאן. עמותות סיוע מדווחות על עשרות הרוגים ונעדרים. 89% מהמעורבים חוו פגיעה נפשית ופיזית קשה, ותחושת אובדן אמון מוחלט במערכת הבריטית.

הדליפה תיזכר כאחד המחדלים הערכיים והביטחוניים החמורים בתולדות בריטניה. טעות אנוש אחת הובילה למבצע חילוץ חשאי במיליארדים, שבוצע בחשכה. בעוד שהאיפול נועד לכאורה להגן על חיי אדם – הוא שימש גם להסתרת כישלונות ושחיתות. משתפי הפעולה, שלקחו סיכון כדי לעזור לבריטניה, נותרו להתמודד לבדם עם ההשלכות.