התכנית האירופית למטוסי הקרב העתידיים על סף קריסה
הפרויקט הושק ב-2017 כמגדלור של אוטונומיה ביטחונית אירופית, ואמור היה להחליף את מטוסי הרפאל הצרפתיים ואת מטוסי הטייפון הגרמניים והספרדיים עד 2040
סכסוך תעשייתי מתעצם בין צרפת לגרמניה מאיים על פרויקט ה-Future Combat Air System (FCAS) בשווי 100 מיליארד אירו, ומותח את יכולתן של המעצמות האירופיות לבנות פלטפורמת קרב משותפת. במהלך ועידת אבטחה תאגידית בפריז ב-16 בדצמבר, אמר מנכ"ל דסו אריאצ'ן אריק טרפייה בפשטות: "האם זה יקרה? אני לא יודע", והציב סימן שאלה כבד על עתידו של הפרויקט הסובל מחיכוכים תעשייתיים מתמשכים.
המקורות המעודכנים ביותר מצביעים על כך שהסכסוך המרכזי מתמקד בין דסו לייצור המטוסים הצרפתית לאיירבוס הגרמנית, כאשר שתי החברות נאבקות על מרכיבי הפיתוח והתפוקה התעשייתית של המטוס הקרב הדור-השישי, כך דווח ברויטרס.
הפרויקט שנועד לשלב מטוסי קרב מאוישים ומל"טים מתקדמים נתקע בשאלת ההנהגה, כאשר דסו דורשת שליטה מלאה על פיתוח הלוחם הראשי בהתבסס על ניסיונה עם מטוסי הרפאל, ואילו איירבוס מאשימה את הצרפתים בניסיון לעקוף הסכמי ניהול קודמים. הבעיה מסתבכת עוד יותר בשל דרישות מבצעיות בסיסיות שונות: צרפת זקוקה למטוס המסוגל לשאת נשק גרעיני ולפעול מנושאות מטוסים, בעוד שגרמניה, כבר רכשה את ה-F-35 האמריקאי למשימות השיתוף הגרעיני ב-NATO.
המשמעויות האסטרטגיות של קריסה פוטנציאלית הן מרחיקות לכת. אם הפרויקט יתמוטט, הזוכה הגדול תהיה תכנית ה-GCAP (Global Combat Air Programme) המשותפת לבריטניה, יפן ואיטליה, שכבר מתקדמת לעבר חתימה על החוזה הבינלאומי הראשון שלה וצופה ליכולת מבצעית ראשונית ב-2035.
דוברים רשמיים מאיטליה אף הכריזו בחודש האחרון שגרמניה ומדינות נוספות עשויות להצטרף ל-GCAP. עבור גרמניה וספרד, כישלון של FCAS יהיה הצהרה על תלות מוגברת בפלטפורמות אמריקאיות וירידה בהשפעה על דרישות הקרב האווירי האירופי. צרפת, לעומת זאת, תוכל להמשיך לשפץ את מטוסי הרפאל שלה בכוחות עצמה, אבל תאבד את הזירה הבינלאומית.
הפרויקט הושק ב-2017 כמגדלור של אוטונומיה ביטחונית אירופית, ואמור היה להחליף את מטוסי הרפאל הצרפתיים ואת מטוסי הטייפון הגרמניים והספרדיים עד 2040. החוזה של שלב 1B בשווי 3.2 מיליארד אירו שנחתם בדצמבר 2022 התחייב לייצר דגם מעופף עד 2028-2029, אך המשא ומתן המתמשך דוחה את ההחלטות המכריעות ל-2026.
טרפייה כבר הזהיר בחודשים האחרונים ש"משהו לא עובד" והדגיש שמודל העבודה המפוזר של FCAS מוביל לדיונים חוזרים וסבלניים. השאלה הפותחת היא האם אירופה מסוגלת לגבור על אגו תאגידי ושאיפות לאומיות כדי לבנות מערכת הגנה עצמאית.