תכירו: הג'באר-150 - ״השאהד״ תוצרת מצרים
המפעל המצרי סכר מציג כלי טיס זול בעל מראה דומה מאוד לשאהד-136 האיראני, ומעורר חשד להעברת ידע מטהרן
מפעל סכר לתעשיות צבאיות (Sakr Factory for Developed Industries) חשף ביום רביעי האחרון את כטב"ם ההתאבדות ג'באר-150, כלי טיס זול יחסית בעל טווח של מאות קילומטרים ומשקל ראש קרבי של כ-50 קילוגרם.
הדגם הראשון של הכלי פורסם בסרטון רשמי ששוחרר על ידי משרד ההגנה המצרי והופץ במהירות ברשתות החברתיות. הג'באר-150 בנוי בתצורת כנף מעופפת עם מדחף דוחף, מבנה שמזכיר מאוד את כטב"ם השאהד-136 האיראני שזכה לתהודה עולמית במלחמה באוקראינה ובמתקפות החות'ים בים האדום.
לפי נתונים שפורסמו על ידי התעשייה המצרית, הכלי מסוגל לטוס בגובה נמוך, בעל חתימה רדארית מופחתת ומסוגל לפגוע במטרות מדויקות במרחק של עד 1,000 קילומטר, אם כי טווח זה טרם אומת באופן עצמאי. גורמים במשרד ההגנה המצרי הדגישו כי הג'באר-150 פותח כחלק ממאמץ לאומי לבניית יכולות הגנתיות א-סימטריות זולות שיאפשרו להתמודד עם כלי טיס בלתי מאוישים מתקדמים ויקרים בהרבה, ובהם כטב"ם הרמס 900 הישראלי של חברת אלביט וה-MQ-9 ריפר האמריקני.
עלות ייצור משוערת של ג'באר אחד נעה סביב עשרות אלפי דולרים בלבד, לעומת מיליוני דולרים לכלי הטיס המערביים. החשיפה עוררה תגובות חריפות באיראן. כלי תקשורת איראניים רשמיים וחשבונות מקורבים למשמר"מ האשימו את קהיר בהעתקה ישירה של טכנולוגיית השאהד-136, וטענו כי מצרים קיבלה סיוע טכני נרחב מאיראן בתמורה להסכמים כלכליים ופוליטיים.
עד כה לא נמסרה כל תגובה רשמית ממשרד ההגנה המצרי לטענות אלה. מומחים צבאיים מעריכים כי גם אם לא התקיימה העברת ידע ישירה, הדמיון החיצוני והתכנוני בין שני הכלים כה גדול עד כי קשה להאמין שמדובר בפיתוח עצמאי לחלוטין.
במקביל, מצרים ממשיכה להדק את שיתופי הפעולה הביטחוניים שלה עם רוסיה וסין, שתיהן בעלות ניסיון רב בתחום כטב"מי התאבדות זולים. הופעתו של הג'באר-150 ממחישה את המרוץ האזורי לפיתוח אמצעי לחימה זולים וקטלניים שמסוגלים לאזן, ולו באופן חלקי, את היתרון הטכנולוגי של מדינות בעלות תקציבי הגנה גבוה בהרבה.
עבור ישראל וארצות הברית, המשמעות ברורה: איום חדש וזול יחסית על כלי טיס יקרים ומורכבים שפועלים בשמי המזרח התיכון.