מאמר חדש: כיצד התמכרות לטכנולוגיה וזלזול בחשיבה אסטרטגית הוליכו את אמ"ן לכשל של אוקטובר 2023
מ"מפעלי מטרות" ל"תעלומות נשכחות": ניתוח ביקורתי של אל"ם (מיל') ד"ר אסף הלר את הפרדיגמה המודיעינית שהחליפה הבנה עמוקה בוודאות כוזבת, והמחיר ששילמנו
במאמרו "הדרך אל הכישלון המודיעיני" באתר מערכות, מציג אל"ם (מיל') ד"ר אסף הלר ניתוח מעמיק וביקורתי של תהליכים מבניים ותרבותיים שהתרחשו באמ"ן בעשורים האחרונים, ואשר לטענתו הובילו לכשל המודיעיני שהתגלה במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
הלר טוען כי אמ"ן עבר שינוי פרדיגמטי שכלל טשטוש גבולות בין איסוף למחקר, התמקדות גוברת בהיבטים טקטיים ומבצעיים, ושחיקה ביכולת החשיבה האסטרטגית והמערכתית, כל זאת על חשבון עבודת הערכה מתודולוגית.
אחת הטענות המרכזיות של הלר היא שהמעבר של צה"ל לתפיסות מבצעיות כמו "שחיקה מהירה" ו"מערכה שבין המלחמות" (מב"ם) עיצב מחדש את דרישות המודיעין. אמ"ן, בתגובה, התמקד יותר ויותר ב"מפעלי מטרות" וביצירת מודיעין מדויק ואינטימי, המספק אלפי מטרות ליום.
תהליכים אלו, שהתאפיינו ביעילות ובדיוק טכנולוגי מרשים, חיזקו את הדימוי העצמי של אמ"ן כגוף "עליון מודיעינית", אך במקביל הובילו לרידוד העיסוק בתעלומות אסטרטגיות רחבות. הלר מציין כי "האויב הפך לאוסף הנ"צ של המקומות שבהם הוא נמצא", והפחית את הצורך בהבנה מעמיקה של כוונותיו ושיקוליו.
עוד טוען הלר כי ההטיה הטכנולוגית וההתמקדות ב"סודות" על פני "תעלומות" הובילו לשינוי במרקם האנושי של אמ"ן. אנשי טכנולוגיה וסייבר זכו למעמד מועדף, ואילו תפקידי העיבוד והפרשנות האנושיים נחלשו. כתוצאה מכך, הקמ"נים התרגלו להסתמך על מידע גולמי ומפורט מהאיסוף, במקום לפתח יכולות פרשנות וביקורת עצמית.
הלר מצביע על כך שמנגנוני הביקורת הפנימית, כמו מחלקת הבקרה והעידוד ל"חשיבה אחרת", נשחקו, דבר שפגע ביכולת לאתגר את הקונספציות השולטות וליצור תמונת מודיעין רחבה.
לסיכום, הלר מזהיר כי הפרדיגמה הנוכחית של אמ"ן, המתאפיינת בביטחון עצמי מופרז ובהתמקדות בפתרונות טכנולוגיים וטקטיים, עלולה להוביל לכישלונות נוספים בעתיד.
הוא קורא לשינוי יסודי שיכלול עידוד ספקנות וביקורת, ביזור תהליכי חשיבה, והשקעה מחודשת בהון האנושי בתחומי ההערכה והפרשנות, תוך מתן מקום רב יותר לקבלת אי-ודאות ולשיח מערכתי.