צרפת משיקה גרסה חדשה לטיל הגרעיני M51.3
המהלך נועד לחזק את מרכיב ההרתעה הימי של צרפת ולהתמודד עם התפתחויות בהגנות טילים של מדינות יריבות
French submarine Le Téméraire (S617) test fires an M51 in June 2020. Photo: French Ministry of Armed Forces
צרפת הכריזה השבוע על כניסתה לשירות של גרסה חדשה ומתקדמת לטיל הבליסטי M51, המשוגר מצוללות גרעיניות. מדובר בציון דרך משמעותי בתהליך המודרניזציה של מרכיב ההרתעה האוקייני של המדינה, כך נמסר ממשרד הכוחות המזוינים.
על פי דיווח של defensenews, הדגם החדש, M51.3, כולל ראשי קרב גרעיניים חדשים, טווח פעולה מוגדל, דיוק משופר ויכולת גבוהה יותר לחדור מערכות הגנה מתקדמות. הטיל צפוי להיות מותקן על ארבע הצוללות הגרעיניות מסדרת "לה טריומפן", המהוות את עמוד השדרה של ההרתעה הימית של צרפת.
המשרד ציין כי השדרוג נועד לשמר את אמינות ההרתעה הימית מול התפתחות מערכות הגנה נגד טילים, במיוחד מצד מדינות כמו רוסיה. מערכות הגנה מתקדמות עלולות לסכן את יכולת התגובה השנייה של צרפת במקרה של מתקפה, ולפגוע באפקט ההרתעה שלה.
שרת הכוחות המזוינים, קתרין ווטרין, חתמה ביום שישי האחרון על ההכרזה הרשמית של הטיל החדש. לדבריה, מדובר בהישג שמבטא את שאיפות חוק התכנון הצבאי לשנים 2024–2030, שמטרתו להאיץ את המודרניזציה של יכולות ההגנה ולהבטיח את אמינות ההרתעה לטווח הארוך.
הטיל החדש גם מדגיש את מחויבותה של צרפת לשמירה על עצמאות אסטרטגית במסגרת נאט"ו. צרפת שומרת על שליטה נפרדת בכוחות הגרעיניים שלה, אף שבחודש יולי האחרון נרשמה הסכמה עקרונית עם בריטניה לתיאום אפשרי בין מערכות ההרתעה של שתי המדינות.
פיתוח הטיל M51.3 החל בשנת 2014, בעוד שפיתוח ראש הקרב TNO-2 החל שנה קודם לכן. הפרויקט נוהל על ידי מנהלת הרכש הביטחוני של צרפת, כאשר קבוצת אריאן הייתה אחראית על עיצוב והנעה, והמכון לאנרגיה אטומית פיתח את ראש הקרב.
הטיל כולל משגר תלת-שלבי עם דלק מוצק, אורכו 12 מטרים ומשקלו מעל 50 טון. הוא מסוגל לשאת בין ארבעה לשישה ראשי קרב גרעיניים מסוג MIRV, שכל אחד מהם בעל עוצמה מוערכת של 100 קילוטון – פי שישה מהפצצה שהוטלה על הירושימה.
הטווח המדויק של הטיל לא פורסם, אך לפי קבוצת אריאן, הוא מגיע לגובה של מעל 2,000 קילומטרים ולמהירות של מאך 20, עם טווח של מעל 9,500 קילומטרים.
במקביל, צרפת ממשיכה לפתח את הדור הבא של הצוללות הגרעיניות, SNLE 3G, שצפויות להיכנס לשירות בשנות ה-30 ולהישאר פעילות עד סוף שנות ה-80 של המאה הנוכחית. בנוסף, המדינה מפתחת את הטיל ההיפרסוני ASN4G, שיחליף את טיל השיוט הגרעיני ASMPA, ויוטמע בדגם העתידי של מטוס הקרב רפאל.
פרויקט ההרתעה האווירית העתידי יתבסס על מערכת הקרב האווירית FCAS, שפותחה בשיתוף פעולה עם גרמניה וספרד, וצפויה לכלול יכולת נשיאה של נשק גרעיני והפעלה מנושאת מטוסים.