ועדת הכספים אישרה ערבות מדינה להקמת קרנות השקעה בטכנולוגיה ביטחונית

ועדת הכספים של הכנסת אישרה את הצעת החוק להעמדת מסגרת ערבות מדינה בסך 200 מיליון ש"ח לצורך הקמת שתי קרנות השקעה פרטיות בתחום התעשייה הביטחונית המתקדמת, המכונה גם Defense Tech. ההצעה, שגובשה על ידי משרד האוצר ומשרד הביטחון, נועדה לתמרץ השקעות פרטיות בחברות סטארט-אפ ישראליות העוסקות בטכנולוגיות ביטחוניות עמוקות, באמצעות מנגנון שבו המדינה משמשת כערבה להפסדים אפשריים.

הערבות תינתן לתקופה של שנתיים, כאשר הקרנות שייבחרו במכרז צפויות לגייס סכום כולל של מעל מיליארד ש"ח. מנהלי הקרנות, שייבחרו בהליך תחרותי, יהיו אחראים על בחירת החברות להשקעה, בהתאם לקריטריונים שייקבעו מראש. ההשקעות יתמקדו באקוויטי – כלומר, הון סיכון – ולא בהלוואות, מתוך הבנה כי מודל זה מתאים יותר לחברות צעירות וחדשניות.

מטרת ההצעה, כפי שהוצגה בדיון, היא לחזק את החוסן הביטחוני של ישראל ואת הייצור המקומי, במיוחד לאור המתיחויות הגאופוליטיות והלקחים שנלמדו לאחר המלחמה. הדגש הוא על עידוד פיתוח וייצור של טכנולוגיות מתקדמות כגון חומרה, רובוטיקה, אופטיקה, מערכות קוונטיות וחומרים ייחודיים, תוך גישור על הפער המימוני הקיים בתחום זה.

במהלך הדיון, נציגי משרד האוצר הסבירו כי חברות בתחום ה-Defense Tech ה"טהור" מתקשות לגייס השקעות בשל רמת הסיכון הגבוהה והרגולציה המורכבת. הערבות הממשלתית נועדה לשמש כמעין ביטוח למשקיעים, ולהפחית את הסיכון הכרוך בהשקעה. עד 70% מההשקעות יתמקדו בטכנולוגיה ביטחונית מובהקת, בעוד ש-30% יוקצו לטכנולוגיה דו-שימושית – כלומר, כזו שיכולה לשמש גם לצרכים אזרחיים.

חברי הכנסת העלו שאלות בנוגע לתהליך ההשקעה, ולכך שהחברות יפנו ישירות למנהלי הקרנות, שיקבלו את ההחלטות על בסיס קריטריונים מקצועיים. כמו כן, נשאלה השאלה מדוע לא להעניק ערבות להלוואות דרך הבנקים, ונציגי האוצר השיבו כי השקעת אקוויטי מתאימה יותר לאופי החברות בתחום זה.

נושא נוסף שעלה הוא עלות הערבות למדינה במקרה של כישלון הקרנות. משרד האוצר הבהיר כי מדובר בערבות שאינה מחויבת במימוש, והביא כדוגמה את תחום התעופה, שבו ניתנו ערבויות בהיקף של 26 מיליארד ש"ח – אך אף אחת מהן לא חולטה.

ההצעה אושרה בתום דיון ממושך, והיא מהווה חלק מתכנית ממשלתית רחבה לחיזוק העצמאות הטכנולוגית של ישראל. המהלך נועד להרחיב את שוק ההון סיכון המקומי לתחומים ביטחוניים, מתוך תקווה כי בעתיד הקרנות הפרטיות יוכלו לפעול ללא צורך בערבות מדינה, בדומה לקרנות היזמה שפעלו בישראל בשנות ה-90.