ספינות משט הסיוע לעזה מתקרבות לחופי ישראל תחת ליווי טורקי

ארבעים ספינות של משט סיוע בינלאומי לרצועת עזה ממשיכות לשוט מזרחה, והן מתקרבות אל עבר המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל. תנועת המשט מלווה באופן רציף על ידי כלי טיס בלתי מאוישים (כטמ"מים) גדולים מתוצרת טורקיה, החגים מעל הספינות. היערכות חיל הים הישראלי גוברת לקראת התקרבות המשט, כאשר המטרה המוצהרת של המארגנים היא "לשבור את המצור הישראלי" על הרצועה, ובכך להקל על המצב ההומניטרי.

אתמול הצטרפה טורקיה למדינות איטליה, ספרד ויוון, המלוות ועוקבות מקרוב אחר המשט הבינלאומי. הטורקים שיגרו מבסיס האוויר קורלו שלושה כטמ"מים גדולים בעלי יכולת שהות ארוכה באוויר, החגים מעל ספינות המשט בעת תנועתן מזרחה. משרדי החוץ וההגנה באנקרה לא סיפקו תגובה לשאלות סוכנות הידיעות רויטרס בנוגע לתפקידם של כלי הטיס הטורקיים.

על סיפון הספינות נמצאים עורכי דין, חברי פרלמנט ופעילים מכל העולם, ובכללם פעילת האקלים השוודית גרטה טונברג. עצם קיומו של המשט הגדול מעורר חשש מפני עימות, במיוחד לאור אירוע שאירע בשבוע שעבר, בו כטמ"מ פגע באחת מהספינות. לפי דיווחים, תקיפה זו התרחשה מול חופי מלטה, במרחק משמעותי מחופי ישראל, וגרמה נזק לספינה, אך לא היו נפגעים.

מעורבות בינלאומית והיערכות ישראלית

איטליה וספרד הצמידו אוניות מלחמה למשט, אך הבהירו כי תפקידן יוגבל להגשת סיוע הומניטרי במקרה הצורך בלבד, ולא יהיו מעורבות בקרבות או בעימות. יחד עם זאת, משרד ההגנה האיטלקי הודיע כי הפריגטה המלווה את המשט תפסיק את ליווי הספינות במרחק של 150 מיילים ימיים מהחוף, ותוציא שתי אזהרות לפעילים.

איטליה אף העלתה הצעה בפני מארגני המשט, לפיה הספינות יעגנו בקפריסין ומשם יועבר הסיוע לרצועת עזה באמצעות הכנסייה הקתולית, אך מארגני המשט סירבו. על פי דיווח בעיתון האיטלקי "לה סטמפה", הנשיא יצחק הרצוג הבטיח לשגריר איטליה בישראל כי ישראל לא תפעיל "כוח קטלני" כנגד משתתפי המשט.

ההיסטוריה חוזרת? ההשוואה למשט המרמרה ב-2010

המשט הנוכחי מעורר השוואות כואבות לתקרית משט המרמרה שהתרחשה במאי 2010. במשט ההוא, שאורגן על ידי גורמים אסלאמיים ובראשם ארגון ה-IHH הטורקי, השתתפו שש אוניות, המרכזית שבהן הייתה ה"מאווי מרמרה". מטרת המשט הייתה הפרת הסגר הימי על הרצועה והעברת סיוע.

ב-31 במאי 2010, לאחר סירוב הספינות להוראות צה"ל, עלו כוחות שייטת 13 על סיפונן מחוץ למים הטריטוריאליים. בעוד שעל חמש אוניות אחרות ההשתלטות נתקלה בהתנגדות פסיבית יחסית, על סיפון המרמרה היא הפכה לעימות אלים. 

במהלכו, נוסעים תקפו את לוחמי צה"ל באלות, מוטות ברזל, סכינים ואף בנשק שנחטף מהחיילים. בתגובה, פתחו הלוחמים באש, הרגו תשעה מנוסעי האונייה ופצעו עשרות נוספים. גם עשרה חיילי צה"ל נפצעו, שניים מהם קשה. התקרית גרמה למשבר חמור ומתמשך ביחסי ישראל-טורקיה.

בעוד המשט הנוכחי הוא רחב היקף יותר, עם כ-40 כלי שיט, ומארגניו מדגישים את הצד ההומניטרי, ההיערכות והליווי הטורקי הצמוד, המלווה בכטמ"מים, מצביעים על מתיחות גבוהה. ישראל הדגישה כי הסיוע ההומניטרי יכול לעבור דרך המעברים היבשתיים, לאחר בדיקה, ומאשימה את המארגנים בניסיון התגרות פוליטית תחת מסווה של סיוע. 

החשש במערכת הביטחון הוא מפני חזרה על תרחיש אלים כדוגמת המרמרה, במיוחד לאור העובדה כי המשט הנוכחי מגיע על רקע מלחמת חרבות ברזל.