ועדת הצוללות: תמחור הצוללות בוצע באופן לא מקצועי על ידי המל״ל

ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת רכש כלי השיט חושפת תמונה מטרידה: המחירים שהוצגו בפני הקבינט והממשלה בעת קבלת ההחלטות על רכישת צוללות חדשות מצבא גרמניה היו נמוכים משמעותית מהעלות האמיתית. הפערים, כך קובעת הוועדה, לא נבעו מטעות תמימה אלא מהצגת מספרים לא מבוססים וללא תהליך מקצועי מסודר.

לפי הוועדה, בשנת 2015–2016 הוצג בפני הדרג המדיני כי מחיר שלוש צוללות חדשות יעמוד על 1.8 מיליארד אירו. בפועל, עם כניסת העסקה לתוקף, התברר שהעלות האמיתית – כולל מערכות נלוות והתחייבויות תחזוקה לעשרות שנים – עומדת על כ־3 מיליארד אירו. משמעות הדבר היא שהפער התקציבי עמד על יותר ממיליארד אירו, סכום שהוביל להעמקת המחסור במשאבים בתחומים ביטחוניים אחרים.

גורמים מקצועיים במערכת הביטחון וחיל הים מסרו לוועדה כי כבר בעת הצגת המספרים הבינו שאין מדובר בהערכה ריאלית. היועץ הכלכלי לרמטכ”ל, ששון חדד, אמר כי “המספרים לא היו בתחום האחריות שלנו, אלא הגיעו מחיל הים או מהמל”ל… זה היה מאוד חריג”. קצין בכיר בחיל הים הוסיף: “היה ברור לי שהסכום 1.8 מיליארד לא מתכתב עם כלום”.

הוועדה מצאה כי המספרים נקבעו בעיקר במל”ל והועברו לגרמנים ללא בדיקות עומק של משרד הביטחון. בכך נעקף למעשה מנגנון הבקרה המקצועי – מצב חריג בעסקאות ביטחוניות בהיקף של מיליארדים.

השלכות הפער ניכרו בשנים שלאחר מכן: הממשלה נאלצה לאשר תוספת תקציבית של כ־1.2 מיליארד אירו כדי לממש את ההסכם, לאחר שהסתבר כי המענק הגרמני, שהיה אמור לממן כ־30% מהעלות, מסתכם בפועל בכ־18% בלבד. התוצאה – התחייבות כלכלית ארוכת טווח שפגעה בתכנון בניין הכוח של צה”ל ובמימון פרויקטים חיוניים אחרים.

מעבר לפגיעה התקציבית, הוועדה מתריעה מפני דפוס פעולה בעייתי: גם ברכש הצוללת השישית הוצגו לממשלה נתונים חלקיים והובטחה תרומה מבצעית “משמעותית”, אף שחוות דעת מקצועיות קבעו כי התוספת בפועל מצומצמת מאוד ביחס למחירה האסטרונומי.

הוועדה קובעת כי הצגת מחירים לא ריאליים לדרג המדיני, בצירוף עקיפת מנגנוני הבקרה, יצרו מצג שווא מסוכן. המשמעות היא שהחלטות גורליות על בניין הכוח של חיל הים התקבלו על בסיס נתונים מעוותים – מבלי שנשקלה במלואה השפעתן הכלכלית והמבצעית.