על רקע החרם על ישראל בDSEI: בריטניה בוחנת חוזה ביטחוני של מיליארדים עם חברת אלביט
העסקה, בשווי מוערך של כשני מיליארד ליש”ט, צפויה להעניק לאלביט תפקיד מרכזי באימון עשרות אלפי חיילים בריטים מדי שנה – בעוד גוברים הקולות הקוראים להטיל אמברגו נשק מלא על ישראל
ממשלת הלייבור בבריטניה ניצבת בפני ביקורת גוברת בעקבות דיווחים על מגעים מתקדמים לחתימת חוזה ביטחוני רחב היקף עם חברת הנשק הישראלית אלביט מערכות. על פי דיווח של האתר The National, החוזה המוערך בכשני מיליארד ליש”ט (2.69 מיליארד דולר) עשוי להפוך את החברה לשותפה אסטרטגית של משרד ההגנה הבריטי.
במסגרת העסקה, אם תצא לפועל, תכשיר אלביט עד 60 אלף חיילים בריטים מדי שנה באמצעות מערכות סימולציה מתקדמות. אלביט מתמודדת מול חברת רייתיאון האמריקנית על קבלת החוזה במסגרת פרויקט האימון הקולקטיבי של הצבא הבריטי. משרד ההגנה צמצם את רשימת המתמודדים לשתיים בלבד בפברואר האחרון.
העסקה הפוטנציאלית נחשפה לראשונה על ידי כתב העת הבריטי Private Eye ולאחר מכן דווחה גם באתר Middle East Eye. היא מתרחשת על רקע לחץ ציבורי ופוליטי גובר להטיל אמברגו מלא על יצוא הנשק מבריטניה לישראל, זאת לאחר המלחמה בעזה שהביאה לפי דיווחי האו”ם למותם של למעלה מ-62 אלף פלסטינים.
אלביט הייתה בשנים האחרונות מטרה עיקרית לפעילים מארגון Palestine Action, שביצעו פעולות מחאה שכללו חסימות מפעלים והשחתת מבנים בצבע אדום “כסמל לשפיכות דמים פלסטינית”. עם זאת, בחודש יולי האחרון הכריזה ממשלת בריטניה על הארגון כעל ארגון טרור, וחברות בו או תמיכה בפעילותו הפכו לעבירה פלילית שעונשה עד 14 שנות מאסר.
במקביל, דו”ח מיוחד של שליחת האו”ם לענייני פלסטין, פרנצ’סקה אלבנזה, ציין כי עבור חברות ישראליות כמו אלביט, המלחמה בעזה מהווה “הזדמנות רווחית”.
כיום מחזיקה אלביט כבר בחוזה קיים עם משרד ההגנה הבריטי – פרויקט Vulcan, בשווי 57 מיליון ליש”ט, המספק אימוני סימולציה לצוותי טנקים. החוזה החדש, אם ייחתם, יסמן הרחבה משמעותית של שיתוף הפעולה בין לונדון לחברה הישראלית.
על רקע זה, מתמודדת ממשלת הלייבור בראשות ראש הממשלה קיר סטארמר ושר החוץ דייוויד למי עם קריאות גוברות להפסיק כל שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל. בספטמבר שעבר השעתה בריטניה כ-30 רישיונות ייצוא נשק לישראל מתוך כ-350, אך רישיונות עבור חלקי מטוסי F-35 נותרו בתוקף.
ממשרד ההגנה הבריטי נמסר בתגובה כי ההתקשרות עם ספקים בינלאומיים נעשית על בסיס שיקולים מבצעיים, עלות ותאימות לסטנדרטים משפטיים וביטחוניים, וכי “התחרות על פרויקט האימון הצבאי עדיין נמשכת”.