פרשנות | ריענון כולל בצה”ל – תנאי הכרחי לשיקום הכוח והביטחון

מילת המפתח היא ריענון. צה”ל זקוק לריענון, ולכך דרושה הפסקת אש ממושכת כדי שהלוחמים והמפקדים, סדיר, מילואים וקבע, לא רק ינוחו לבריאות הגוף והנפש אלא גם ירעננו מחשבה וחשיבה.

מומחי נפש כבר מזמן הבינו שהציבור הישראלי כולו מצוי במשבר, במועקה, בלחץ, בסטרס, בדרגות שונות של טראומה. יש שנמלטו ממנה לחו”ל, יש שמסתגרים בתוך עצמם ועיסוקיהם, ממאנים להאזין לחדשות ואוטמים אוזניים.

בצבא אי אפשר לאטום אוזניים. צה”ל פרוס בעזה, בלבנון ובסוריה, באיו”ש, במטוסים, בסטי”לים, בבסיסים, במטה ובבור. אי אפשר להימלט מהחדשות. לשם כך דרושה הפסקת אש בלחימה בעזה, שלא תיכנס לתוקפה לפני שיוחזרו כל החטופים כולם.

אחרי שימומש הסדר כזה, אולי יושג בחזית שקט יחסי שיאפשר תחילת תהליך ריענון בצבא. ריענון הפקודות, ההוראות, ההנחיות של דרגי הפיקוד מרמטכ”ל ועד מפקד מחלקה, ריענון תורות לחימה ושיטות ביצוע של יחידות לוחמות.

אנו מתקרבים לשנתיים למלחמת 7 באוקטובר. צה”ל משיג יעדים צבאיים שמציב לו הדרג המדיני, אך יש תופעות חמורות: תאונות אימונים, עלייה באחוזי אי-התייצבות למילואים אחרי צבירת מאות ימי שירות. הצבא אינו מפרסם רשמית את מספר החיילים המתאבדים, ולכן רווחות שמועות, כולל הגזמות.

המונח “שחיקה” פירושו עייפות, וכאשר חייל בקו הראשון עייף, הוא עלול לעשות שגיאות מסכנות חיים. לוחמים זקוקים לריענון, למנוחה, אם לא בבית – אז במסגרת צבאית נוחה ומרגיעה.

ריענון פירושו, לדוגמה, הוצאת פקודות והוראות שיאסרו שימוש בנגמ”שים דוגמת “פומה”. ריענון פירושו מחשבה חדשה בקשר לשיטות הלחימה בעזה. לוחמים, בעיקר הנדסה קרבית, נכנסים לבית בשכונה עזתית כדי לטהר ולזכות אותו ממחבלים, ולפעמים מופעל מטען נפץ קטלני שגורם להרג ופציעות. ריענון פירושו חשיבה חדשה – אולי יש שיטה אחרת, אולי השיטה הנוכחית מסוכנת ומסכנת חיילים. אולי יש דרך אחרת. חובה לחשוב כך, כי מדובר בחיי אדם.

צה”ל היכה קשות את איראן, את צמרת חמאס וחיזבאללה. בצפון ובדרום שורר שקט יחסי, ובכל זאת רבבות ישראלים רצים לממ”דים כשהחות’ים משגרים חימושים אל מטרות בישראל. הנזקים מזעריים כי צה”ל למד להתמודד בהגנה ובתקיפה. מערכי “חץ” מיירטים בהצלחה. אבל זה איננו מצב נורמלי כאשר ארגון מורד משגר באין מפריע טילים למדינה רחוקה ממנו אלפי ק”מ. התגובה הישראלית – חיל האוויר תוקף בפעם המי-יודע-כמה את נמל חודיידה. איך ומדוע הנמל הזה עדיין ניצב על תלו.

ריענון פירושו מחשבה חדשה, רעננה. אולי יש דרך אחרת לטפל ולחסל את האיום החות’י, שאיננו איום קיומי אך מטריד ומיותר. זו איננה משימה לישראל. מפציצים אמריקניים כבר מזמן יכלו לחסל את רוב מאגרי הנשק של החות’ים ולהוציא את נמל חודיידה ומטרות אחרות מכלל שימוש. זו משימה לצי ה-5 של ארה”ב שנמצא בסביבה. אסור לארה”ב ולעולם להתעלם מהאיום החות’י לסגור את מצרי הורמוז ובאב אל-מנדב. זה עלול לקרות. נושא למחשבה רעננה.

איראן: זו ספגה מהלומה, אך איננה מראה סימני כניעה או שינויים כלשהם בתכנית הגרעין. להיפך. יש לקוות שבצה”ל, במוסד וכמובן בממשלה יש חשיבה רעננה כיצד להתמודד עם “סיבוב שני”, אם יקרה. חובה להתכונן ולחשוב על דפ”אות חדשות ומקוריות, כי גם הצד השני מתכונן. במקביל אין לשלול אפשרות שמקובלת על הממשל האמריקני – ניהול שיחות עם טהרן על הסכם גרעין חדש. סיכוי קלוש, אבל “צריך עיון”.

יש ידיעות מדאיגות שסין עלולה לספק לאיראן מטוסי קרב J-10. אסור להקל בכך. לא דומה תקיפה של מטוסי חיל האוויר ללא איום של מטוסי קרב כשמרחב האווירי האיראני פתוח ופנוי, לתקיפה מול מטוסי קרב של האויב.

ריענון הוראות וחשיבה רעננה פירושם לימוד לקחים מאסיבי בכל דרגי הצבא בנושא הגנה על יישובי גבול בצפון, בדרום, בכל מקום. למרבה הביזיון צה”ל, שבהגדרתו הוא צבא ההגנה, נכשל ב-7 באוקטובר בהגנה על יישובי עוטף עזה ותושביהם. הצבא לא היה שם. תצפיתניות ולוחמים וכיתות כוננות חרפו נפשם, לחמו ורבים שילמו בחייהם. יישובים עלו באש ותושביהם נרצחו ונחטפו.

ריענון פירושו חשיבה חדשה ושינוי מוחלט של כל תפיסת ההגנה על גבולות המדינה וכיצד הצבא מעניק ביטחון לתושבי ערים, יישובים, קיבוצים ומושבים. כל תושב בדרום ובצפון חייב לראות בעתיד במו עיניו ביישובו שילוב בין היערכות כוחות שיהיו בכוננות מתמדת במקומות הנכונים לבין הפעלת אמצעים טכנולוגיים מודרניים להגנת גבולות ומניעת חדירות. זו תורת הגנה לא חדשה, אבל נכונה כאשר מיישמים אותה ולא ישנים.

ריענון וחשיבה חדשה פירושם יוזמה חינוכית-הסברתית מקיפה בצה”ל לכל שדרות הצבא, מטירונים ועד קורסי מפקדים, כדי להסביר, ללא מורא וללא משוא פנים, מה קרה ב-7 באוקטובר ועד הלחימה הנוכחית. עד היום עולה בציבור שאלת השאלות: “איך זה יכול היה לקרות”. מישהו צריך יהיה בבוא היום לתת תשובה. אם לא הדרג המדיני – אז צה”ל.

באומץ לב, במקצועיות ובמידת האפשר והמותר, חייב פיקוד הצבא להתייצב בפני חיילים בכל הדרגות, בעיקר צעירים, ולהסביר להם “מה קרה” ומה עושים כדי שזה לא יקרה שוב. זה חייב להיות התוכן של סדרת חינוך לחיילים בשנת 2025.

אחת התוצאות של 7 באוקטובר היא החרפה והעמקה של חילוקי דעות פוליטיים-חברתיים בעם ישראל. יש פילוג, ניגודי דעות, יש יותר מדי קיצוניים. אסור שתופעות אלו יחצו את הגבול לתוך שורות הצבא, וכבר היו סימנים לכך.

למרבה המזל נשמרים ביחידות הלוחמות ערכי צדקת הדרך, אחווה, רעות, אחדות השורות, עזרה הדדית ומשמעת, למעט חריגים. הפיקוד העליון חייב לחדד מחשבה רעננה גם בנושא החשוב הזה: כיצד להרחיק את צה”ל מהפוליטיקה ואת הפוליטיקה מצה”ל.