“נשים פורצות דרך מלחמה”: מבעד לכאב – אל האור

בשולי הטרגדיה, מתחת לכותרות על מלחמה ואובדן, צומחות לעיתים קרובות הדמויות האמיתיות שמחזיקות את החברה כולה. ספרה של לימור ברדוגו, “נשים פורצות דרך מלחמה”, בוחר למקד את הזרקור בדיוק במקום הזה: בסיפורי נשים שלקחו את השבר והפכו אותו למקור של תיקון, נתינה ואחדות.

ברדוגו, שבשנים האחרונות עצמה חוותה נס אישי בלתי נתפס – בו ניצלו בעלה ושלושת בניה מטביעה – מביאה לקוראיה שבעה סיפורים מעוררי השראה של נשים שחוו את זוועות השביעי באוקטובר 2023, ובחרו לצאת מתוך הכאב האישי לפעולה חברתית משמעותית. דרך ראיונות כנים וכתיבה חומלת, מתחקה ברדוגו אחר הדרך שכל אחת מהן עשתה, ומגלה שבמרבית המקרים המסע החל עוד לפני המלחמה – בעשייה יומיומית של ערבות, חסד והובלה.

שמותיהן – אבישג ליבמן, איריס חיים, אפרת מור, דיצה אור, הדס לוינשטרן, ענת מאיר ורויטל שמיר – הופכים בספר לשם נרדף לתקווה ולאמונה בכוח הנשי. הנרטיב של כל אחת מלווה לא רק בעצב ובצלקות, אלא גם בתעוזה וביכולת נדירה לגעת בלבבות ולהוות השראה לאחרים. הן הופכות את הסבל הפרטי לכלי של תיקון חברתי, מגדלור של אור בשעות האפלות ביותר.

הבחירה לשלב בספר את סיפורה האישי של המחברת עצמה, אינה מקרית. ברדוגו הופכת את המסע שלה למשמעות כפולה: שילוב בין עדות אישית נוגעת ללב לבין קיום צוואת אביה, שביקש ממנה לשוב לכתיבה. כך, כל סיפור הוא לא רק עדות היסטורית אלא גם תזכורת לכך שאמונה, חמלה ויוזמה אישית הן הבסיס לתקומה של יחידים ושל עם שלם.

הכתיבה עצמה פשוטה, ישירה וחפה מרטוריקה מיותרת. היא פונה אל הלב של כל קורא – נער, מבוגר, דתי או חילוני – ומבקשת לא רק לספר סיפור, אלא להזמין למסע של התבוננות פנימה. בתוך ההווה הישראלי המפולג, הספר הזה הוא קריאה נדירה להתלכדות סביב ערכים של עזרה הדדית, התגייסות וצמיחה מתוך השבר.

אם יש לספר חולשה מסוימת, היא אולי נעוצה באופטימיות הגדולה – יש מי שיחפשו כאן ניתוח חברתי-ביקורתי או עיסוק בצדדים האפלים יותר של השכול והכאב, אך זו אינה מטרתו. זהו ספר של נחמה, אור ותפילה להמשך – כזה שראוי להגיע לידיים רבות, במיוחד בדור שמחפש תקווה בתוך הסערה.