מעקב קטלני: האקרים בשירות קרטל סינאלואה עקבו אחר נציג ה-FBI ושלושה מודיעים חוסלו
דוחות עדכניים חושפים כיצד קרטלי סמים, קבוצות כופרה ועובדים בוגדים ניצלו חולשות מוכרות במערכות אבטחה ציבוריות ופרטיות ברחבי העולם כדי לגנוב כסף, מידע ולבצע חיסולים
דו"ח שפרסם משרד המשפטים האמריקאי ב-27 ביוני 2025, קרטל סינאלואה, בהובלת איוואן ארצ'יוואלדו גוסמן סלאזר, אחד מבניו של "אל צ'אפו" גוסמן, ניהל מבצע סייבר קטלני. האקר בשירות הקרטל פרץ למערכת המצלמות העירוניות של מקסיקו סיטי, ואף גנב נתונים מטלפון של נציג FBI שפעל במדינה.
באמצעות חדירה למערכת C5, רשת הניטור המרכזית של העיר, הכוללת עשרות אלפי מצלמות תנועה ואבטחה, הצליח ההאקר לעקוב בזמן אמת אחרי תנועות נציג ה-FBI. לפי הדו"ח, באמצעות צפייה במפגשים של אותו נציג, הקרטל הצליח לזהות מודיעים פוטנציאליים ולהוציאם להורג.
הדו"ח מציין כי לפחות שלושה מודיעים נרצחו זמן קצר לאחר שנצפו נפגשים עם הסוכן האמריקאי. שמותיהם טרם פורסמו מטעמי ביטחון. ההאקר ניצל חולשות מוכרות: המערכת הייתה חשופה לאינטרנט הציבורי, היא לא דרשה אימות דו-שלבי.
החלק השני של המבצע התבסס על מידע ממפעיל סלולרי מקומי, ככל הנראה דרך גורם פנימי, או דרך קניית מידע. דרך מאגרי CDR (נתוני פירוט שיחות) הצליח ההאקר לקבל תיעוד מיקומים, זמני שיחות וקשרים של אותו סוכן אמריקאי. היכולות הטכנולוגיות של הקרטל זעזעו את רשויות אכיפת החוק. כבר שנים שקרטל סינאלואה ידוע בשימוש בטכנולוגיות מוצפנות ובמעקב אווירי, אך כאן הייתה פריצה מתוכננת למערכות ציבוריות לשם ביצוע חיסולים ממוקדים.
הפריצה נחשפה ב-2023, במסגרת חקירה משותפת של גורמים אמריקאים ומקסיקניים. עד היום לא ברור כמה מודיעים נחשפו ונפגעו בעקבות המעקב הזה. ההאקר, שזהותו לא נמסרה, פעל לפי הדיווחים כקבלן חיצוני, לא חבר קבוע בקרטל. כמו בכל טרגדיה טכנולוגית, לא הייתה כאן פריצה מתוחכמת.
הייתה תשתית שאפתנית של עיר חכמה, שכולם רצו להשיק מהר אבל אף אחד לא הקשיח. מצלמות התנועה, העמודים החכמים והמערכות האורבניות חוברו לאינטרנט ללא הפרדה בין הרשתות, ללא ניתוח גישה, ללא ניטור חריגים. הפיקוח היה רופף, ואם לומר את האמת, כמעט לא קיים. ולמרות שהממשל חיזק מאז את האבטחה, החולשות שאפשרו את החדירה – סיסמאות מוכרות, גישה פתוחה, היעדר ניטור – עדיין קיימות באינספור מערכות עירוניות ברחבי העולם. למקרה הזה יש השלכות הרסניות: אם קרטל סמים יכול לשלוט במערך המעקב של עיר שלמה, מה ימנע מטרוריסטים או מדינות עוינות לעשות את אותו הדבר...?
הפריצה שהרעידה את ברן
כיצד מתקפת כופרה על ספק צד שלישי חשפה את ממשלת שווייץ. ב-30 ביוני 2025, ממשלת שווייץ נאלצה להודות בפומבי במה שנחשב לאחת מפרצות הסייבר הרגישות בתולדותיה: דליפת מסמכים מסווגים, דוחות ביטחוניים והודעות דוא"ל של בכירים, כולם הועלו לערוץ ההדלפות של קבוצת Sarcoma ברשת ה-Dark Web.
ההעלאה התרחשה לאחר מתקפת כופרה על ארגון Radix שבוצעה ב-16 ביוני. ביום שני, ה-16 ביוני 2025, חדרו האקרים מקבוצת Sarcoma לשרתי עמותת Radix, גוף שווייצרי ללא מטרות רווח הממוקם בציריך. Radix פועלת בתחום קידום הבריאות ומספקת שירותים למשרדי ממשלה פדרליים ועירוניים. ההאקרים גנבו והצפינו נתונים רגישים. וב-29 ביוני פרסמו 1.3 טרה-בייט של מידע בפורטל הדלפות ב-Dark Web.
קבוצת Sarcoma היא קבוצת כופרה שהחלה לפעול באוקטובר 2024, ומתמחה בתקיפות על מוסדות בריאות וארגונים ממשלתיים. היא עושה שימוש בטכניקות כמו Phishing, ניצול חולשות בתוכנות לא מעודכנות והשתלטות על שרשראות אספקה. במקרה של Radix, הקבוצה הצליחה להצפין ולגנוב מידע רגיש במיוחד – ולאחר שנכשל המו״מ על תשלום כופר, המידע פורסם ברשת.
האירוע כולו מדגיש עד כמה תלויים מוסדות ציבוריים בספקי צד שלישי, ועד כמה נקודת תורפה אחת בשרשרת האספקה עלולה להפוך לכניסה למידע הרגיש ביותר של מדינה. כעת ברור: גם כשאין חיבור ישיר לממשל, האחריות משותפת והמחיר עלול להיות כבד.
ברזיל: עובד IT מכר את סיסמתו ואפשר גניבה מבנקים
ב-30 ביוני 2025, בשעות הבוקר המוקדמות, התבצע אחד ממעשי ההונאה הדיגיטליים הגדולים בתולדות ברזיל. האקרים הצליחו לגנוב כ-800 מיליון ריאל (כ-140 מיליון דולר) משישה בנקים, באמצעות גישה למערכות של C&M Software, חברה המקשרת בין הבנקים לבין הבנק המרכזי של ברזיל דרך מערכת התשלומים המיידיים PIX.
הפרצה החלה כאשר ג'ואאו נזרנו רוקה, טכנאי IT בן 48 ב-C&M, מכר את פרטי הגישה שלו להאקרים תמורת כ-15,000 ריאל (כ-2,700 דולר). בהמשך, קיבל תשלום נוסף של 10,000 ריאל (כ-1,850 דולר) כדי לבצע פעולות מסוימות במערכת לפי הוראות ההאקרים. בין השעות 4:00 ל-7:00 בבוקר, ההאקרים ביצעו העברות כספים מזויפות דרך מערכת PIX, תוך התחזות לבנקים הנפגעים. הם הצליחו להעביר את הכספים לחשבונות מסחריים, ומשם להמירם למטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין, את'ריום ו-USDT באמצעות פלטפורמות מסחר בברזיל, ארגנטינה ופרגוואי.
ההערכות הן שכ-30 עד 40 מיליון דולר מהכספים הגנובים הומרו לקריפטו. הבנק המרכזי של ברזיל הגיב במהירות והורה על ניתוק מיידי של C&M מהמערכת הפיננסית. שירותי PIX הושעו זמנית, אך הוחזרו לפעולה יומיים לאחר מכן, לאחר שהובהר כי המערכות המרכזיות לא נפגעו.
רוקה נעצר ב-3 ביולי, והמשטרה הפדרלית פתחה בחקירה נרחבת. עד כה הוקפאו נכסים בשווי של כ-270 מיליון ריאל (כ-50 מיליון דולר), והחקירה נמשכת במטרה לזהות את יתר המעורבים. כל אחת מהפריצות האלו התרחשה לא בגלל חולשה טכנולוגית חדשה – אלא בגלל חולשה מוכרת, רשלנות אנושית, או תכנון בלי ניתוח סיכון.
אם יש לקח אחד משותף הוא זה: ארגון, ממשלה או עיר שלא חושבים כמו תוקף ימצאו את עצמם במקום הקורבן.
אלון יפה, ארכיטקט פתרונות אבטחת מידע בחברת הסייבר MazeBolt