דו"ח מבקר המדינה הבריטי חושף אתגרים בתוכנית מטוסי ה-F-35
תוכנית רכש מטוסי הקרב החמקנים של משרד ההגנה הבריטי סובלת מעיכובים, מחסור בכוח אדם ומחירים גבוהים מהצפוי, על פי דו"ח שפורסם ביולי 2025
U.S. Marine Corps photo by Sgt. Peter Rawlins
משרד ההגנה הבריטי (MoD) מתמודד עם אתגרים משמעותיים בתוכנית רכש מטוסי ה-F-35 Lightning II, מטוס קרב חמקן מהדור החמישי שפותח במסגרת תוכנית גלובלית בהובלת ארצות הברית.
הדו"ח של משרד מבקר המדינה (National Audit Office) שבוחן את התוכנית, מציין כי בריטניה, כשותפה ברמה 1, השקיעה 1.7 מיליארד ליש"ט בשנת 2001 כדי להשפיע על העיצוב ולקבל יתרונות תעשייתיים. התעשייה הבריטית מספקת כ-15 אחוזים מחלקי המטוסים הגלובליים, מה שיצר חוזים בשווי 22 מיליארד ליש"ט.
בריטניה מתכננת לרכוש 138 מטוסים, אך התחייבה עד כה ל-48 בלבד בשלב הראשון. ביוני 2025 הודיעה הממשלה על תוכניות לרכישת לפחות 12 מטוסי F-35A, המסוגלים לשאת נשק גרעיני, ו-15 מטוסי F-35B נוספים.
נכון ליוני 2025, 37 מטוסים בשירות, לאחר שאחד אבד בתאונה ב-2021. היכולת התפעולית המלאה (FOC) נדחתה לדצמבר 2025, במקום היעד המקורי ב-2023. המטוס מספק יכולות מתקדמות כגון חמקנות, מיזוג חיישנים, לוחמה אלקטרונית ושיתוף מודיעין, מה שהופך אותו ליעיל פי 2-3 בהתקפות, בהשוואה למטוסים קודמים כמו הטייפון או הטורנדו.
הדו"ח מדגיש נקודות חוזק כגון שרידות גבוהה, שיתוף מודיעין וחסימת אותות, והמטוס כבר פעיל מאז 2018 בתרגילים ובמבצעים.
עם זאת, קיימים פערים: חסר נשק תקיפת מטרות קרקע מרחוק כמו Spear 3, שמתעכב עד תחילת שנות ה-2030; אין מתקן בדיקת חמקנות ריבוני עד שנות ה-2030; ושדרוגי Block 4 מתעכבים ברמה גלובלית.
המשלוחים של 48 המטוסים בשלב הראשון נדחו לאפריל 2026 עקב אילוצים תקציביים ובעיות גלובליות, ורק 41 צפויים עד סוף 2025. שיעור הזמינות ב-2024 עמד על כ-50 אחוזים מהיעד, ונמוך מממוצעים גלובליים בשל עיכובי תחזוקה, מחסור בחלקי חילוף וקורוזיה בסביבות ימיות. שעות הטיסה נמוכות מדרישות הטייסים, ויש הסתמכות רבה על סימולטורים.
באשר למעטפת התמיכה, קיים מחסור בכוח אדם: צורך ב-168 מהנדסים נוספים עד 2028, ומחסור בטייסים עקב שיעורי עזיבה גבוהים הנובעים מתמריצי שימור נמוכים ומתקנים ירודים בבסיס RAF Marham. הדיור ירוד, והמתקנים לטייסת השנייה מתעכבים עד 2029 בעלות 145 מיליון ליש"ט.
הנשק הבריטי הספציפי, כמו טילי Meteor ו-Spear 3, מתעכב עד תחילת שנות ה-2030 עקב בעיות ספקים וסדר עדיפויות נמוך. הלוגיסטיקה מסתמכת על מערכת תמיכה גלובלית מנוהלת על ידי ארצות הברית, עם מחסורים כרוניים בחלקים.
הניהול מושפע משליטה אמריקנית (כ-80 אחוזים מההזמנות), ומשרד הביטחון הבריטי מושפע מעיכובים גלובליים כמו בעיות מנועים. העלויות עד מרץ 2023 עמדו על 9.35 מיליארד ליש"ט לדברי המשרד, אך המבקר מעריך 11 מיליארד כולל כוח אדם ותשתיות.
עלויות חיי שירות ל-138 מטוסים עד 2069 מוערכות ב-57 מיליארד ליש"ט, ועם תוספות יגיעו ל-71 מיליארד. הדו"ח ממליץ על הערכת ערך משוקללת, שיפור נתוני עלויות, ניהול טוב יותר ושיפור מעטפת התמיכה.
ההחזר על ההשקעה מאכזב בשל פערים, אך קיימים יתרונות תעשייתיים משמעותיים, כך לדברי הדו״ח.