דו”ח לקונגרס האמריקאי: מצרים בין ברית אסטרטגית למשבר כלכלי — אתגרים גאו-פוליטיים, שיקולי סיוע וביקורת על זכויות אדם

ארה”ב ממשיכה לראות בסיוע למצרים השקעה ביציבות אזורית ושימור הסכם השלום עם ישראל, אך הקונגרס מציב תנאים, בעיקר בתחומי זכויות האדם. במקביל, ממשל טראמפ שוקל לדרוש ממצרים ויתורים כלכליים

דו”ח לקונגרס האמריקאי: מצרים בין ברית אסטרטגית למשבר כלכלי — אתגרים גאו-פוליטיים, שיקולי סיוע וביקורת על זכויות אדם

By The White House from Washington, DC - #G7Biarritz, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=81667023

מצרים ממשיכה להוות שחקן מרכזי בזירה האזורית, בעיקר בשל מיקומה האסטרטגי, שליטתה בתעלת סואץ ואוכלוסייתה הגדולה (מעל 107 מיליון נפש). בשנים האחרונות, המדינה ניצבת בפני אתגרים חיצוניים חמורים בגבולותיה עם לוב, סודן ועזה, לצד אתגרים כלכליים פנימיים חמורים ודילמות ביחסי החוץ, בעיקר מול ארצות הברית, ישראל וסין. כך עולה מדו״ח שהופץ לקונגרס האמריקאי בימים האחרונים

בצד הביטחוני והדיפלומטי, מצרים מילאה תפקיד מפתח בתיווך הפסקת האש בין ישראל לחמאס בינואר 2025, אך מאז חידוש הלחימה מצאה עצמה בלחץ דיפלומטי גובר, תוך ניסיון לאזן בין שמירה על הסכם השלום עם ישראל לבין התנגדות להסדרים שמערערים את ריבונותה בגבול עזה. מצרים סירבה להצבת פליטים פלסטינים באופן קבוע בסיני אך אפשרה כניסת עשרות אלפי פצועים ובעלי דרכונים זרים. גם בסוגיית הנילוס, קהיר ניצבת בעימות ממושך מול אתיופיה סביב סכר הרנסאנס, הנתפס כאיום קיומי.

כלכלית, מצרים מצויה במשבר עמוק – עם אינפלציה גבוהה, חובות חוץ בהיקף של כ־152 מיליארד דולר, פיחות מתמשך במטבע המקומי וירידה דרמטית של 60% בתנועת הספנות בתעלת סואץ מאז 2023, בשל תקיפות החות’ים. מאז 2024 הוזרמו אליה מעל 60 מיליארד דולר בסיוע חוץ, בעיקר מה־IMF, הבנק העולמי ומדינות המפרץ, כשבתמורה מכרה נכסי נדל”ן לאמירויות. הדומיננטיות של הצבא בכלכלה נותרת בעינה ומהווה חסם לרפורמות מבניות.

בצד הפוליטי, הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, ששולט מאז 2014, ממשיך לבצר את שלטונו באמצעות מנגנוני ביטחון, מגבלות קשות על חופש הביטוי ודיכוי אופוזיציה. הבחירות האחרונות ב-2023 הסתיימו עם 89.6% תמיכה בו, אך נתפסו כחסרות תחרות ממשית. היחס לזכויות אדם ממשיך לעורר ביקורת בינלאומית: לפי דו”ח מחלקת המדינה של ארה”ב לשנת 2023, תועדו מעצרים שרירותיים, עינויים, אלימות מגדרית, אפליה דתית והגבלות על חופש העיתונות וההתארגנות.

לצד התמיכה הביטחונית מארה”ב – כ־1.3 מיליארד דולר בשנה – מצרים מחפשת להרחיב את קשריה עם סין. ב-2025 ערכה תמרון צבאי ראשון מסוגו עם צבא סין, ובחנה רכישת מטוסי קרב סיניים מדגם J-10 ו־J-35. מאז אוקטובר 2023 דווח על עסקאות נשק אמריקאיות למצרים בהיקף של כ־7.3 מיליארד דולר, כולל שדרוג טנקים, טילים ומערכות מכ”ם.

ארה”ב ממשיכה לראות בסיוע למצרים השקעה ביציבות אזורית ושימור הסכם השלום עם ישראל, אך הקונגרס מציב תנאים, בעיקר בתחומי זכויות האדם. במקביל, ממשל טראמפ שוקל לדרוש ממצרים ויתורים כלכליים, כמו מעבר חופשי לספינות אמריקאיות בתעלת סואץ. יחסי שתי המדינות ניצבים בפני אתגרי איזון בין אינטרסים ביטחוניים לערכים דמוקרטיים.