גרמניה משיקה מהפכה בהגנה: תקציב עצום, אתגרים אדירים

לאחר החלטת הממשלה להקצות 650 מיליארד יורו לחמש השנים הקרובות, האתגר המרכזי: הוצאה נכונה ויעילה של הכסף

בלב הפרויקט עומד בוריס פיסטוריוס, שר ההגנה הגרמני, שנאבק בשנים האחרונות להשגת תקציבים משמעותיים עבור הצבא, וקיבל השבוע אישור חסר תקדים לשם כך. 

על פי דיווח של ה־Financial Times, הממשלה החדשה אישרה תקציב של 650 מיליארד יורו לחמש השנים הקרובות, כולל תמיכה באוקראינה – כך שתקציב הביטחון צפוי להגיע ל־162 מיליארד יורו עד 2029, גידול של 70 אחוז לעומת השנה הנוכחית. עם זאת, האתגר הגדול ביותר יהיה לא להוציא את הכסף, אלא להוציא אותו נכון ולאט באיכות גבוהה.

המונח “טירוף תקציבי” לא רחוק מהמציאות: תהליכי רכש מערכתיים, אדמיניסטרטיביים ובירוקרטיים, איפשרו בעבר הזמנות של נשק אך התעכבו — בחירת רובה סער התעכבה שבע שנים, מכשיר מיגון לטייסים לקח יותר מעשר שנים עד לאישור. כעת, על פיסטוריוס לנהל פרויקטים אדירים: מערכות הגנה אוויריות, כלי נשק ארוכי טווח, כלי רכב משוריינים ומערכות סייבר עתירות טכנולוגיה.

מעבר לרכש מוצרים, נדרש שיפוץ תשתיות ובסיסים – חלקם במצב גרוע, עם קירות מתפוררים ועובש. כמו כן, צפוי גיוס משמעותי בידיים מקצועיות: הצבא יתפח מ־180 ל־260 אלף חיילים עד 2035. כיום הוא מתקשה לגייס, ובאמצע עשור הקרוב עשויה להינתן עדיפות לשירות חובה, מהלך שצפוי לעלות כ־3.2 מיליארד יורו.

המימד האירופי של התוכנית הוא מורכב: מצד אחד, גרמניה מתקדמת לעמדות מפתח בנאט”ו, עת תעמוד על יעד ההוצאה הביטחונית של 3.5 אחוז מהתמ”ג כבר עד 2029 – לפני שאר המדינות. מצד שני, נשאר חשש שמיקוד בגרמניה יכביד על שיתופי פעולה אירופיים – בכח, במימון ובתיאום – עניין שיכול לפגוע באסטרטגיות מאוחדות.

ענף הביטחו בגרמניה נרגש אך חושש: הנטל להגדיל בהדרגה את הייצור גדול. “כשמבקשים מערכת פטריוט היום, אומרים תודה – תקבלו אותה ב־2028,” ציין בכיר. אמירה הממחישה את הפער שבין הרעיון למציאות.

החברות שמרוויחות רבות מהמהלך – כמו ריינמטל והחברה החדשנית הלסינג – גם דורשות חלק בתקציב. יו”ר ריינמטל, ארמין פפרגר, מציין כי איום מלחמה קונבנציונלית חזר לזירה; מנגד, גונדברט שרף מבית הלסינג טוען כי להתרכז בטנקים וספינות – זו ראייה צרה. זה חלק מהאתגר של גרמניה - איך, כמה ובמה להשקיע, ומהי הדרך הנכונה והמהירה ביותר ללכת איתה.

בהיעדר שיתוף פעולה אירופי רחב יותר, ועל רקע ההחלטה של ראש הממשלה החדש פרידריך מרץ להכיר בהלוואה בלתי מוגבלת לטובת ביטחון, אך לסרב להלוואות שיתופיות במסגרת האיחוד, עתיד הפרויקט תלוי בעיקר ביכולתו של פיסטוריוס להגדיר תהליכי עבודה מהירים וחכמים.