פרשנות | תקיפת הגרעין האיראני: אסטרטגיות וחששות לעתיד

ב-1981 הושמד הכור הגרעיני בעיראק על ידי מטוסי אף-16, שהגיעו לישראל זה עתה. ארצות הברית הסתייגה רשמית מהתקיפה, אך השלימה עימה בהמשך. עיראק פעלה לאורך שנות ה-80 לשיקום תוכנית הגרעין שלה, שספגה מהלומה קשה ב-1991, בעקבות המלחמה שלה נגד בעלות הברית בראשות ארצות הברית. ב-2007, ישראל השמידה כור גרעיני נוסף בסוריה, לאחר שממשל בוש סירב לבצע זאת בעצמו אך השלים עם התקיפה הישראלית.

משטר אסד לא שיקם את תשתית הגרעין שלו, ומלחמת האזרחים שפרצה ב-2011 מנעה ממנו להתמקד ולהקצות משאבים לתוכנית גרעין. במלחמת יוני 2025, ישראל, באישור אמריקאי, פגעה בתשתית הגרעין האיראנית. לאחר יותר משבוע, ארצות הברית בעצמה הפציצה מתקני גרעין באיראן. תוכנית הגרעין האיראנית ספגה מהלומה כבדה, אך ייתכן כי עדיין ביכולתה לייצר נשק גרעיני בעל יכולת מבצעית מוגבלת.

ישראל תמשיך לעקוב ולנסות לסכל ככל הניתן את התאוששות איראן, לא רק לגבי תוכנית הגרעין, אלא גם בנוגע לטק"ק, כטב"מים וההגנה האווירית שלה. הטק"ק עם ראש קרבי קונוונציונלי הוא איום בפני עצמו, כפי שישראל חוותה לאחרונה, ובוודאי אם יהיה לו ראש קרב גרעיני. זה נכון גם לגבי כטב"מים של איראן. ההגנה האווירית האיראנית זקוקה להיבנות מחדש כדי לעצור או לשבש תקיפות ישראליות בתוך איראן.

לכן, איראן עשויה לשקם גם את חיל האוויר שלה. לגבי כל האתגרים הללו, ישראל יכולה לפעול בדרכים שונות: גלויות וחשאיות, צבאיות, דיפלומטיות וכלכליות. במסגרת זאת, על ישראל לשאוף לשיתוף פעולה מסוגים שונים עם מדינות אחרות, ובראשן ארצות הברית. דרך נוספת היא לנסות לערער בהדרגה את המשטר האיראני, כדי לגרום להחלשתו ואף להפלתו.

ישנם כמה תרחישים אפשריים. אולי התרחיש הנפוץ ביותר הוא התוניסאי-מצרי מ-2011, של הפלת משטר בעקבות הפגנות ענק. כמו מובארק בזמנו, גם חמינאי שולט בארצו משנות ה-80. חמינאי נמצא כעת בנקודת שפל, ולאור גילו המבוגר מאוד, ייתכן כי בשנים הקרובות, ואף בקרוב, יהיה שליט חדש באיראן. המשטר האיראני עשוי לגלות סימני התפוררות, ובמקביל להגביר את הדיכוי.

זה עשוי להוביל לגל מחאה נוסף באיראן, חזק ונחוש מקודמיו, שעלול למוטט את המשטר. ישראל יכולה לסייע לאופוזיציה האיראנית הן מראש והן תוך כדי המחאה עצמה, בוודאי אם זו תתפתח למרד גלוי. ישנו גם התרחיש הלובי, לא כפי שהוא נתפס כיום (פירוק גמור של תוכנית גרעין), אלא שהמשטר קורס בעקבות התקוממות אלימה, עם סיוע חיצוני, מערבי ובעיקר אמריקאי.

הנשיא טראמפ כבר ציין כי קיימת אפשרות לשינוי משטר באיראן, והוא עשוי לתמוך בכך אם איראן תסרב לקבל את תנאיו. אין לשלול גם סיוע אווירי ישראלי, גם אם לא באופן רשמי, לאופוזיציה איראנית בעת לחימה באיראן. סימנים לכך נראו במלחמת יוני 2025, כמו הפצצת בית כלא של מתנגדי המשטר. תרחישים אחרים הם הסורי – מלחמת אזרחים ממושכת מאוד שבסיומה המשטר קורס.

ישנו גם התרחיש הירדני, מלחמת אזרחים קצרה (זו שהתחוללה שם ב-1970) שבסיומה שורד המשטר שנים רבות, או התרחיש התימני: מלחמת אזרחים ופיצול המדינה. תרחיש פחות צפוי הוא העיראקי – פלישה אמריקאית שמפילה את המשטר, אם כי ההמשך צפוי יותר: מלחמת אזרחים וצמיחת משטר חדש, חלש ופחות מסוכן לישראל. ישראל ניסתה ליישם תרחיש דומה לעיראק בלבנון ב-1982.

היה זה ניסיון כושל לכפות בכוח הקמת משטר פרו-ישראלי בלבנון. זה לא פרקטי לגבי איראן, כלומר פלישה ישראלית, בין היתר בגלל היעדר גבול משותף. למרות זאת, אם איראן תתגרה בישראל ובארצות הברית בתקיפות טרור, וגם אם איראן תנסה לחתור לייצור נשק גרעיני, היא לא צפויה להרס טוטלי כמו ברצועת עזה, אך איראן, על תוכנית הגרעין שלה, עלולה לספוג הפצצות כבדות שיפגעו בה קשות.

יש גם את התרחיש הטורקי – שינוי הדרגתי של המשטר, אך באופן הפוך: מאיסלאמי לחילוני, בעקבות בחירות. ממשל טראמפ עשוי לפעול לפי תרחיש זה או אחר. כאן יש לציין את המערכה שניהל ממשל טראמפ בתימן בין מרס למאי השנה. בניגוד להפצצה האמריקאית המרשימה אך הבודדת של מתקני גרעין באיראן, בתימן התנהלה מערכה ממושכת יחסית.

היו בה מרכיבים דומים למערכה של ישראל באיראן. ארצות הברית נשענה על כוח אווירי נגד החות'ים, תוך פגיעה בבכירים, במערכות הגנה אווירית, בטק"ק ועוד. ארצות הברית, כמו ישראל באיראן, איבדה מספר כטב"מים. היו גם הבדלים ברורים, למשל: החות'ים לא הצליחו לפגוע בספינות אמריקאיות, בניגוד לפגיעות בישראל. לבסוף, העלות הכספית של המערכה בתימן, וחוסר היכולת להביס ולהפיל את משטר החות'ים, הובילו את ממשל טראמפ לסיים את המערכה.

לישראל היו שיקולים דומים ביחס למלחמת יוני 2025 נגד איראן. בעיקר חשוב שישראל תזכור שממשל טראמפ סיים די בפתאומיות את המעורבות הצבאית שלו בתימן, והוא עשוי לנקוט שוב בדרך זו בעתיד, אם זה לא ישתלם לממשל טראמפ להמשיך במלחמה. 

בתימן, ממשל טראמפ למעשה השאיר את ישראל להמשיך להתמודד עם הירי של החות'ים על ישראל, וגם מול איראן, ישראל עשויה להישאר לבדה. על ישראל לקחת זאת בחשבון מראש, יחד עם סוגיות אחרות, כולל בעיות שונות שעשויות להיות לה עם משטר טראמפ ביחס לאיראן. על ישראל כמובן לנסות לתאם ככל הניתן את האסטרטגיה שלה עם זו של ממשל טראמפ.