פרשנות | לא רק טילים: איראן מכוונת ללב החברה הישראלית בסייבר

מאז תחילת מבצע "עם כלביא" ב-13 ביוני 2025, זירת הסייבר הפכה לשדה קרב מרכזי המשלים את המתקפות הקינטיות. מתקפות סייבר מתוחכמות, המבוצעות על ידי שחקנים מדינתיים וקבוצות האקטיביסטים, מעצבות מחדש את מאזן הכוחות ומדגישות את חשיבות הגנת הסייבר בעידן המודרני. מעבר לפגיעות טכניות, הסכסוך חושף ממד עמוק יותר: פגיעותו של החוסן החברתי בישראל לניסיונות מתואמים של דיסאינפורמציה, הפחדה ופגיעה באמון הציבור.

מתקפת הפתע הישראלית על מתקני גרעין ותשתיות צבאיות באיראן סימנה את תחילתו של מבצע "עם כלביא" – מערכה צבאית רחבת היקף שכוונה לפגוע בליבת האיום האיראני. התגובה האיראנית הייתה מהירה ורב-ממדית: לצד שיגורי טילים בליסטיים ומל"טים לעבר יעדים אזרחיים ותשתיות קריטיות ברחבי הארץ, נפתחה גם חזית סייבר עוינת ואינטנסיבית.

כבר ביומיים הראשונים ללחימה, זוהתה עלייה דרמטית של 700% בהיקף מתקפות סייבר נגד ישראל, על פי דיווח חברת Radware. המתקפות כללו ניסיונות חדירה למערכות ממשלתיות ותעשייתיות, מתקפות מניעת שירות (DDoS), גניבת מידע וקמפיינים של דיסאינפורמציה, שנועדו לערער את היציבות הפנימית במדינה.

עשרות קבוצות האקטיביסטים פרו-איראניות ופרו-פלסטיניות פעלו בזירה, ובהן קבוצת Handala, שטענה לגניבת 425 GB של נתונים מחברת השילוח הישראלית Mor Logistics ו-4 TB ממכון ויצמן למדע. בהמשך טענה הקבוצה כי פרצה גם לחברת Saban Systems, שלטענתה פועלת בשיתוף פעולה חשאי עם השב"כ. טענות אלו, שטרם אומתו, לוו גם בהפצת מסרים כוזבים, כגון אזהרות על דליפת גז בחיפה.

דיסאינפורמציה זו תכליתה לעורר בהלה ולערער את תחושת הביטחון של הציבור הישראלי. בכך טמון האיום המשמעותי: המטרה לא הייתה רק לשבש מערכות, אם בכלל, אלא לפגוע באמון, בערכים אזרחיים ובחוסן החברתי. לוחמת הסייבר נפרסת על פני כל תחומי החיים – ממתקפות על תשתיות ועד חדירה ללב הווירטואלי של החברה הישראלית.

הפלטפורמות החברתיות, שאינן מפוקחות ברוב המקרים בזמן אמת, הופכות לזירת קרב נרטיבית, שבה דיסאינפורמציה מופצת במהירות ולעיתים זוכה לעדיפות על פני האמת. האזרח הופך לשחקן מפתח במאבק זה, ויכולתו להבחין בין אמת לשקר היא קריטית להגנת המדינה, כמעין חומת מגן בלתי נראית.

גם איראן חוותה לחץ גובר בזירה הדיגיטלית. כחלק מתגובתה, היא הטילה מגבלות חמורות על גישת האינטרנט של אזרחיה, כולל ניתוק כמעט מוחלט מהאינטרנט הגלובלי ב-17 ביוני. דוברת הממשלה, פאטמה מוהג'ראני, הסבירה כי המהלך נועד לבלום מתקפות סייבר ישראליות ולשמור על יציבות המערכות הפנימיות במדינה.

עם זאת, צעד זה פגע משמעותית ביכולת האזרחים לתקשר עם העולם החיצון ולקבל מידע, והחריף את האתגרים החברתיים והכלכליים בתוך איראן עצמה. הניתוק הדיגיטלי המחיש באופן בוטה: כאן לא מדובר בביטחון חברתי, אלא בהגבלת חופש הביטוי תחת דגל התגוננות, תוך דיכוי מתמשך של האוכלוסייה.

המערכה הנוכחית ממחישה כי הגנת סייבר אינה מתחילה בחומות אש — אלא באמון, בחינוך ובמודעות אזרחית. מערך הסייבר הלאומי, במסגרת אסטרטגיית הסייבר הלאומית 2025–2028, מזהה את הדיסאינפורמציה כאיום מרכזי ומקדם יוזמות להעלאת המודעות בקרב הציבור הרחב.

קמפיינים ציבוריים, בשיתוף התקשורת והמגזר הפרטי, נועדו לסייע לאזרחים לזהות תוכן מזויף, תוך פרסום אזהרות והנחיות להתמודדות עם איומים היברידיים. בעוד שבאיראן ההגנה הדיגיטלית הופכת לכלי לדיכוי, בישראל היא נשענת על שיתוף פעולה בין הממשלה, האזרחים והמגזר הפרטי, להשגת עמידות.

חברה שמסוגלת לזהות דיסאינפורמציה, להפעיל שיקול דעת ולהתמודד עם ניסיונות הפחדה היא חברה שיודעת להגן על עצמה באופן אפקטיבי. עם זאת, האתגר נותר משמעותי: איראן, שספגה פגיעות קשות במערכות ההגנה שלה, עשויה להגביר פעילות קיברנטית נגד ישראל וארה"ב כנקמה, ללא היסוס.

ישראל, עם תעשיית סייבר חדשנית ומובילה עולמית, נמצאת בעמדת יתרון. השקעה מתמשכת בטכנולוגיות הגנה, לצד חינוך אזרחי ושיתוף פעולה בינלאומי, תאפשר לה להתמודד עם האיומים המשתנים בצורה יעילה. בתי ספר, גופי תקשורת, רשויות מקומיות וכלי ממשל – כולם שחקני מפתח בהפיכת כל אזרח לשותף פעיל בהגנה הלאומית.

בעידן שבו הסייבר הוא זירת הקרב המרכזית, חוסן חברתי ומודעות ציבורית הם הנשק האסטרטגי החשוב ביותר.

 אילונה דרוזדוב, מומחית לביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית, פורום דבורה