ספינות המלחמה בדרך: מזרח תיכון על סף רתיחה וההיערכות המערבית נחשפת עם נושאות מטוסים אמריקאיות ובריטיות
פריסה חסרת תקדים של כוחות ימיים ואוויריים מצד וושינגטון ולונדון, ייתכן ורומזת על הסלמה קרובה או תשתית תגובה למתקפות אירניות
בשבועות האחרונים אנו עדים לתנועה משמעותית של כוחות ימיים ואוויריים של ארצות הברית ובריטניה לעבר זירת המזרח התיכון והאוקיינוס ההודי. בדיעבד, ייתכן וארה״ב ובריטניה תיאמו עם ישראל את ההכנות לתקיפה באיראן. בנוסף, תנועה זו, הכוללת את נושאות המטוסים החזקות ביותר בעולם ומפציצים אסטרטגיים, אינה מקרית והיא מצביעה על הערכה מערבית הולכת וגוברת לגבי פוטנציאל ההסלמה באזור, ועל נכונות להציג נוכחות כוחנית ויכולת תגובה מהירה אל מול איומים מתפתחים.
האתגר המרכזי העומד בבסיס פריסת הכוחות הזו היא המתיחות הגואה במזרח התיכון, בדגש על האיום האיראני והזרועות הרבות שלו. בעוד שישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מורכבים, כולל מתקפות טילים וכטב"מים, ובזמן שהמצב בים האדום ממשיך להיות נפיץ בשל תקיפות החות'ים על ספנות בינלאומית, הכוחות המערביים מבינים כי יש צורך בהרתעה ברורה וביכולת הגנה אקטיבית. ההתפתחויות האחרונות, בהן חלקים מהצי האמריקאי אף לקחו חלק פעיל ביירוט מתקפות אוויריות לעבר ישראל, מדגישות את המעורבות ההולכת וגוברת של המעצמות בזירה.
הפריסה האסטרטגית של נושאות מטוסים, דוגמת ה"נימיץ" וה"קארל וינסון" האמריקאיות וה-HMS "פרינס אוף וויילס" הבריטית, משקפת מספר טענות מרכזיות מצד המערב. ראשית, מדובר בהפגנת כוח מרתיעה. נושאת מטוסים היא כלי שיט עצום המסוגל לשאת עשרות מטוסי קרב, מערכות הגנה אווירית וציוד מודיעיני מתקדם, ונוכחותה מסמלת יכולת תקיפה והגנה חסרת תקדים.
עצם נוכחותה באזורים קריטיים כמו המפרץ הפרסי, הים הערבי או הים התיכון, מהווה איתות ברור לכל גורם המבקש לערער את היציבות האזורית. העובדה שה"נימיץ" ביטלה ביקור מתוכנן בווייטנאם ושינתה את מסלולה לאזור מעידה על בהילות ועל תעדוף האיום הנוכחי. שנית, מדובר ביכולת תגובה מהירה וגמישה. נושאת מטוסים מאפשרת הפעלת כוח אווירי משמעותי ללא תלות בבסיסי יבשה מקומיים, מה שמקנה חופש פעולה רחב ורבגוניות תפעולית.
שלישית, נוכחותן של נושאות המטוסים לצד מפציצים אמריקאים כבדים החונים בדיאגו גרסיה, הנמצאים בטווח תקיפה מאיראן, משלימה תמונת מצב של פריסה רחבה ורב-ממדית. שילוב הכוחות הזה מאפשר הן הגנה מפני איומים אוויריים וטילים, והן יכולת לתקוף יעדים אסטרטגיים במקרה של הסלמה. התרגילים המשותפים של הבריטים עם הצי ההודי בים הערבי מדגישים גם את המאמץ ליצירת בריתות אזוריות ולחיזוק שיתופי פעולה ביטחוניים אל מול האתגרים המשותפים.
לסיכום, פריסת הכוחות הימיים והאוויריים של ארצות הברית ובריטניה במזרח התיכון ובאוקיינוס ההודי היא ביטוי מוחשי לדאגה המערבית מהתפתחות האירועים בזירה. היא משקפת הבנה כי יש צורך בנוכחות כוחנית ויכולת תגובה מיידית אל מול איומים, ובמיוחד אל מול האיום האיראני.
מטרתה כפולה: להרתיע מפני הסלמה נוספת, ולאפשר הגנה אקטיבית ותקיפה במידת הצורך. ההצטברות המרשימה של כלי שיט ומטוסים אסטרטגיים באזור, לצד מעורבות בפועל ביירוט איומים, מעידה על מחויבות מערבית הולכת וגוברת לשמור על יציבות במזרח התיכון, גם במחיר של סיכון והצבת כוחות חסרת תקדים. הקרקע סוערת, והנוכחות הבינלאומית הכבדה נועדה לאותת כי למרות המורכבות, יש גבולות שלא ניתן לחצות.