פרשנות | המלחמה הנסתרת: ישראל מול קמפיין עולמי של דה-לגיטימציה
הלוחמים בעזה מנותקים מהתקשורת העולמית, אך בחזית ההסברה נלחמת ישראל בגל אנטי-ישראלי גובר, המבוסס על שקרים ופייק ניוז. האם מערך ההסברה הישראלי ערוך למאבק מורכב זה?
מזל שיש נתק בין לוחמי צה"ל ברצועת עזה לבין התקשורת העולמית המסקרת את המלחמה. הלוחמים עסוקים, ואין ברשותם בדרך כלל טלפונים ניידים או טלוויזיה, ולכן אינם חשופים בזמן אמת לתיאורים מהעולם על המלאכה שהם עושים במסגרת צה"ל. אילו צפו במהדורות החדשות ובשידורי הפרשנות על מלחמת ישראל נגד חמאס, הדבר עלול היה לרפות את ידיהם. טוב שזה לא קורה.
לישראל יש לוחמי חוץ, לוחמים בשדה ההסברה ושירות החוץ, דיפלומטים מעבר לים. אין לקנא בימים אלו בשגריר, בראש נציגות או בדובר בחו"ל, כשהם מוזמנים להסביר בטלוויזיה אירופית את מדיניות ישראל. יש סכנה שלמחרת היום יוזמנו לשיחת נזיפה במשרד החוץ של אותה מדינה, מה שמדגיש את המורכבות של תפקידם כיום.
מדינת ישראל עשתה ועושה שגיאות, וגם צה"ל. נעשו דברים קשים במלחמה, ילדים נפגעו, ונעשו דברים מנוגדים לדין הבין-לאומי, מעשים שגרמו לנזקים חמורים. אך אסור לשכוח את הנוסחה הבסיסית: מיום 7 באוקטובר, בו הותקפה ישראל על ידי אלפי מחבלים, וביתר שאת מאז תחילת תמרון צה"ל ברצועה, מתנהל נגד ישראל קמפיין אדיר של התקפות.
הקמפיין כולל השמצות, שקרים והפצת פייק ניוז בכמויות אדירות. קשה עד בלתי אפשרי להדוף קמפיינים כאלו, המתנהלים במדינות באירופה שחלקן נחשב לידידות. נשמעים בהן קולות של עוינות ושנאה, והמצב החמיר בשבועות האחרונים. דוגמאות לכך כוללות בית קפה שמסרב לשרת יהודים, וקפריסין שאינה מאפשרת לקבוצות ספורט מישראל לארח בשטחה תחרויות.
ישראלים הותקפו בסן אנטוניו, טקסס. מאמן הכדורגל הידוע, גווארדיולה, רואה מה קורה בעזה ומפחד על ילדיו. "אם נתעלם, הילדים שלנו הם הבאים בתור", אמר. לא ברור מה יש לו נגדנו. ממשלות בריטניה, קנדה, נורווגיה, ניו זילנד ואוסטרליה מטילות סנקציות על שני שרים בממשלת ישראל. אפשר לא לאהוב את דעותיהם ומעשיהם, אך האם זה מצדיק מסע מאורגן של חמש מדינות מערביות נגד ישראל?
לא סין ולא איראן, אלא בריטניה וקנדה. מסוכן ליהודים ולישראלים לטייל ברחובות פריז ובריסל. היועץ המשפטי של ממשלת בריטניה, לורד ריצ'רד הארמר, תומך במסגד מוסלמי בליברפול שהסית נגד ישראל, ומושמעות בו דרשות אנטי-ישראליות קיצוניות. נשיא צרפת מתנהג בתוקפנות של ממש נגד ישראל, מה שמעיד על הידרדרות נוספת ביחסים.
יש כמעט מפולת אנטי-ישראלית. קשה להצביע על הסיבות למתקפה האנטי-ישראלית הזאת. במה אין מאשימים את ישראל? הרג ילדים פלסטינים בשכונות עזה, תקיפת בתי חולים, הרעבת תושבי הרצועה ומניעת סיוע הומניטרי. יש שהולכים אחורה ומזכירים את הכיבוש, ההתנחלויות, ההשתלטות על הר הבית, הכנסת צבא למסגד אל-אקצא והתנכלות למקומות הקדושים לאיסלאם.
לחלק מההאשמות אין שחר, והן מבוססות על שקרים המושמעים במשך עשרות שנים, עד שחוגים נרחבים במערב רואים בהן אמת. יש שמייחסים ביקורת אנטי-ישראלית קיצונית לאנטישמיות. אין להכחיש שבהצטברות השבועות והחודשים האחרונים במסע האנטי-ישראלי יש נימות אנטישמיות, חלקן כאלו הטבועות עמוק ברבדי תת-מודע אירופי נוצרי בן מאות שנים.
אין נוסחת פלא כיצד לשכנע את העולם לאהוב את מדינת ישראל, כעשרה מיליון שחיים בקרב מיליארד מוסלמים, מאיראן ועד מרוקו, ומיליוני מוסלמים חיים בערי צרפת, בלגיה, שוודיה ויתר אירופה. איך מגיבים? בקור רוח, בשכל ובמקצועיות. לחזור ולומר "אום שמום" זו שגיאה. לחזור על המנטרה "לא חשוב מה אומרים הגויים אלא מה שעושים היהודים" זו שגיאה.
כאשר שר החוץ מסרב לדבר עם מקבילו הבריטי כיוון שבריטניה הטילה סנקציות על שרים, זו שגיאה. משלמים לשר החוץ כדי שיטוס מיד ללונדון ויעבוד קשה בהסברת עמדות ישראל, אפילו אם הן לא פופולריות ולא מתקבלות על דעת האדונים בלונדון. לא קל להגן בחו"ל על עמדות הממשלה בדבר הימשכות המלחמה, הסיוע ההומניטרי והרעבה כביכול של תושבי עזה.
הרג ילדים זו משימה קשה, אך זו חובת הממשלה ושליחיה מעבר לים. יש רושם שמערכות ההסברה של ישראל לא הציגו לעולם בצורה מספקת את אירועי 7 באוקטובר. העולם לא הזדעזע די מסרטי הזוועות מהאירועים ביישובי העוטף ובמתחם הנובה. העולם מתקשה להבין מה המשמעות שמיליון ישראלים רצים כמעט כל יום לממ"דים ונשכבים על הכביש.
זאת בגלל טילים שמשגרים חות'ים מתימן. ולמה בעצם האיראנים מאיימים להשמיד את ישראל, חברה באו"ם, ממרחק של 2,000 ק"מ? לא כבשנו את איראן ואין לנו התנחלויות שם. האם אנו מציבים את השאלות האלו במידה מספקת בעולם הרחב ומציעים תשובות? לא מאוחר מדי. אפשר לאתר בחו"ל ציבורים וקהלים שהמראות הקשים ישכנעו אותם בצדקת המלחמה לחיסול חמאס.
זה כולל הצגת כל הידוע על סבלם הנורא של חטופים, ובעיקר חטופות, בשבי מנהרות ארגון הטרור. הסברת נושא קשה להסברה היא מלאכה מפרכת, הדורשת סבלנות ויכולת לחזור על תיאורים ונימוקים מאות ואלפי פעמים. תעמולת זדון ופייק ניוז מבוססת מאז ימי גבלס, תעמלן המשטר הנאצי, על כך שחוזרים על שקר אלפי פעמים עד שהוא נהפך לאמת בתודעה.
אולי זה נכון גם בכיוון ההפוך, החיובי. גם על אמת לאמיתה ראוי לחזור אלפי פעמים, בכל צורה, בכל כלי תקשורת, בכל פורום של מומחים, ידוענים, עיתונאים, משפיעני רשת, כיכרות ואסיפות המונים. משרדי חוץ והסברה מקצועיים אמורים היו להיות העסוקים ביותר במדינה, כמו משרד הביטחון. חזית החוץ חשובה לא פחות מחזית הביטחון.
חובה להשקיע משאבים רבים בהבסת הקמפיין האנטי-ישראלי, שהולך ונהפך לנגע רע בקרב מי שנחשבו לידידים. משרדי החוץ וההסברה (יש כזה?) אמורים להיות בשלב זה שקועים מעל הראש בפעילות אינטנסיבית בכל העולם, כי ישראל מותקפת בנשק הדיפלומטיה וההכרה. לא נראה שהנושא מצוי אפילו בחמישייה הראשונה של מטרות המלחמה.