לוחמת הכטב"מים: האינטליגנציה המלאכותית משנה את פני הקרב באוקראינה

תיעוד שדות תעופה צבאיים רוסיים אפופים בעשן סמיך ומפציצים אסטרטגיים העולים באש, הדגים בחודש שעבר את נחישותה ויכולתה של אוקראינה לתקוף מטרות מעבר לחוג הארקטי. מבצע "קורי עכביש" הנועז, שבוצע על ידי שירות הביטחון האוקראיני (SBU) נגד ארבעה בסיסי אוויר ברוסיה, הדגיש גם את ההשפעות ההרסניות של מירוץ טכנולוגי המעוצב על ידי בינה מלאכותית.

הפלישה הרוסית בקנה מידה מלא לאוקראינה עוצבה על ידי מחזורי חדשנות והתאמה מהירים של שני הצדדים, ובכלל זה במערכות אוטונומיות וכלי נשק שנועדו להתמודד איתן. על פי ולרי בורוביק, מנכ"ל חברת "First Contact" שייצרה את הרחפנים הקטנים והזריזים ששימשו במבצע, "המלחמה משתנה מדי יום כעת. רחפני להקה, מזעור, כיוון באמצעות בינה מלאכותית ב'מייל האחרון' עלינו להתכונן לכל זה". 

בורוביק תיאר בכתבה של אתר FT, את הכטב"מים שייצר כ"מרצדס" של כלי טיס בלתי מאוישים: מכונות מתקדמות, ניתנות להתאמה אישית מלאה, הכוללות בינה מלאכותית וחומרים איכותיים, ויקרות פי חמישה מכטב"מים רגילים.

הכטב"מים ששימשו במבצע "קורי עכביש" כללו מסגרת סגורה המאפשרת למכונה לעמוד בתנאי מזג אוויר קשים ולהחביא טכנולוגיה חסינת שיבושים. על פי דיווח של ה-SBU, מערכות אוטונומיות מונחות בינה מלאכותית אפשרו לכטב"מים להמשיך לטוס "במסלול מתוכנן מראש" גם לאחר אובדן אות. ה-SBU הוסיף כי "לאחר התקרבות ויצירת מגע עם מטרה מוגדרת ספציפית, ראש הנפץ הופעל אוטומטית".

ירוסלב אז'ניוק, מפתח כטב"מים נוסף עבור הצבא האוקראיני, ציין כי "גם אוקראינה וגם רוסיה מתחילות להרחיב את היכולות האוטונומיות הראשוניות שלהן". בעוד שכיוון אוטונומי מלא עדיין טומן בחובו אתגרים, "הכוונה סופית" – שבה טייס הכטב"ם בוחר ידנית מטרה על המסך לפני שהוא מאפשר לבינה מלאכותית להשתלט – כבר נמצאת בשימוש בשדה הקרב. חברתו של אז'ניוק, "The Fourth Law", סיפקה את מערכות הבינה המלאכותית הראשונות מסוג זה ליחידות קו החזית לפני כשנה לצורך ניסויי שטח.

גם רוסיה מגבירה את יכולות הבינה המלאכותית שלה. המודיעין הצבאי האוקראיני (HUR) דיווח ביום שני כי זיהה כטב"ם רוסי המצויד במערכות לחיפוש ובחירה אוטונומיים של מטרות. על פי ה-HUR, הכטב"ם השתמש גם ברכיבים אמריקאיים מקונסולות משחקים.

התפתחות לוחמת הכטב"מים מונעת על ידי שינוי טקטיקות, משאבים מתדלדלים והצורך לפעול בשדה קרב רווי בציוד המיועד לשיבוש אותות אלחוטיים. לובה שיפוביץ', מייסדת שותפה של Dignitas Ukraine, עמותה המספקת כטב"מים לצבא האוקראיני וכן הכשרה לטייסיו, אמרה כי "מלחמה היא תחרות מתמדת של התאמה בין שני הצדדים, ואין זה מספיק רק להגדיל את הכמויות".

בחודשים האחרונים, הצבא האוקראיני, בתמיכת חברות טכנולוגיה צבאיות וארגוני מתנדבים, מיהר לפתח ולפרוס דגמי כטב"מים המסוגלים ליירט כטב"מי סיור רוסיים ובהמשך גם את כטב"מי שאהד ארוכי הטווח המיוצרים ברוסיה בטכנולוגיה איראנית. קרן "פריטולה", אחד הארגונים האזרחיים הגדולים באוקראינה המגייסים כספים עבור הצבא, דיווחה כי סיפקה כמעט 600 מיירטי כנף קבועה מאז תחילת השנה, ששימשו להפלת 247 כטב"מי סיור וקמיקזה רוסיים.

עם זאת, שיפוביץ' ציינה כי "עדיין אין ייצור המוני, וכרגע עדיין אין טכנולוגיה טובה למלחמה נגד כטב"מים כמו השאהדים". אוקראינה גם מפגרת בשימוש בכטב"מים המשדרים אותות באמצעות כבל סיב אופטי דק ושקוף, טכנולוגיה ששינתה את שדה הקרב מאז שחיילים רוסים החלו להשתמש בה בשנה שעברה. 

אלכסנדר יאקובנקו, מנכ"ל TAF Drones, אחת מחברות ייצור הכטב"מים הגדולות באוקראינה, הודה כי "טענו כשחשבנו שזה לא יהיה יעיל במיוחד". TAF Drones מנסה לצמצם את הפער והגבירה את ייצור כטב"מי הסיבים האופטיים – ומספקת כ-10,000 בחודש, אך לדבריו "בסך הכל נצטרך לייצר עד 70,000 כטב"מים כאלה עם טווח של 25 ק"מ".