פרשנות | במדינה דמוקרטית לא סוגרים כלי תקשורת

המלחמה מתעצמת בעזה, חטופים במנהרות, החות’ים משגרים כל יום, תקיפות בביירות, ואילו שר הביטחון מצא פנאי לעסוק בנושא שמאיים על ביטחון ישראל – עתידה של תחנת גלי צה”ל. 

השר בוודאי יודע שהוא אינו הראשון. רבים מקודמיו ורמטכ”לים בעבר הכריזו חגיגית שיסגרו את גלי צה”ל בגלל אלף ואחד נימוקים, אבל גל”צ חיה וקיימת, בועטת ומשדרת.

ייתכן שיש אנומליה מסוימת בתחנת שידור ששייכת לצבא ועוסקת בפוליטיקה, וכתבים צעירים לובשי מדים מראיינים ראשי מפלגות, ח”כים ושרים. אבל האנומליה הזאת קיימת ופועלת כבר כ־70 שנה, ובהצלחה. זו תחנת שידור פופולרית, בעיקר בקרב נוער וצעירים, ולא רק. גל”צ היא גם בית הספר לטובי העיתונאים ואנשי הרדיו במדינת ישראל, ורבים מכוכבי הטלוויזיה החלו את דרכם במסדרונות בניין התחנה הישן ביפו.

במדינה דמוקרטית לא סוגרים כלי תקשורת, תחנת שידור. סגירה היא סתימת פה של תקשורת, ושייכת למשטרים דיקטטוריים שחפצים לשלוט על הנכתב, הנאמר והמשודר. ואם התכנים אינם לרוחו של המשטר – סוגרים.

שר הביטחון ישראל כ”ץ לא הודיע חלילה על סגירת גל”צ, אם יש חוששים שזו מטרה רחוקת טווח. מדוע נזכר עכשיו השר לטפל בגל”צ? לא ברור, כיוון שכיום אי אפשר לטעון, כמו בעבר, שגל”צ היא תחנת שידור ‘צפונבונית’ תל אביבית שמאלנית. התחנה עברה שינויים מפליגים, ובתכניות החדשות, יומני החדשות ובחומר הפוליטי שומרים על איזון בין ימין לשמאל, ומוקדשים שידורים לתכני מסורת ודת במקביל לשעות רבות של מוסיקה, שירים עבריים ועולמיים.

השר כ”ץ החליט פתאום ש”אין ספק שנדרש שינוי מקיף ומשמעותי ובכוונתי לבצע אותו לאחר קבלת המלצות הוועדה”. הוקמה ועדה מייעצת “לבחינת פעולות גל”צ”. בראשה אלוף (מיל’) יפתח רון-טל, קצין בכיר עתיר זכויות ולשעבר מנכ”ל חברת החשמל. אין לו שום ניסיון עיתונאי-תקשורתי, וכיום רון-טל הוא אחד מכוכבי ערוץ 14 בטלוויזיה, ערוץ שידור בעל כיוון פוליטי ברור. שאלה לשר הביטחון: האם לא מוטב היה להעמיד בראש הוועדה, שתקבע את עתיד התחנה, מישהו שאינו מזוהה פוליטית, אלא עיתונאי ואיש רדיו ותיק ומנוסה, שהיה יודע לבחון במקצועיות את השאלות שהעלה השר באשר לעתיד התחנה?

כישורים ואמות מידה

70 שנה לא בוצע שינוי במעמד גל”צ, ולפתע הדבר דחוף – והשר יקבל את מסקנות הוועדה תוך 90 יום. עצם הדחיפות מעוררת חשדות וחששות לעתיד התחנה. בהנחיות לוועדה יש כמה סעיפים: בחינת אפשרות של העברה לגוף אזרחי או איחודה עם גוף תקשורת חיצוני; יתרונות וחסרונות בהותרה כבעלת זיקה לצה”ל או כיחידה צה”לית.

הסעיף הבא עורר השבוע חששות בקרב גופי תקשורת שאמונים על חופש עיתונות וריבוי כלי תקשורת: נאמר בו כי הוועדה תבחן “השלכות אפשריות של סגירת התחנה על שוק שידורי הרדיו בישראל”. כלומר, הוטל על הוועדה לבדוק גם אפשרות של סגירת התחנה.

סעיף חשוב בהנחיות לוועדה: כישורים ואמות מידה הנדרשים לתפקיד מפקד התחנה כיחידה בצה”ל. המפקד האידאלי הרצוי לגוף תקשורתי מהסוג של גל”צ הוא אדם בעל תכונות המשלבות קצונה בצה”ל ושירות ביחידה קרבית, ועיתונאי מקצועי בעל ותק עם הישגים מוכחים בעיתונות וידע רב על מבנה צה”ל ויחידותיו וצורת פעולתו של המטה הכללי. זו דמותו של מפקד גל”צ, וכאלה היו בתולדות התחנה מפקדים שהתברכו בתמהיל כזה או אחר של התכונות האלו וקידמו את התחנה. כל מפקד הביא עמו תרומה משלו לאופי התחנה ולתכניה.

שר הביטחון אמר שעל הוועדה “לבחון מחדש עד כמה גל”צ ממלאת את ייעודה ומצליחה לשמש פה ואוזן לחיילי צה”ל וללוחמים בחזית ובעורף”. ובכן, כתבי גלי צה”ל מלווים את יחידות צה”ל ברגיעה ובמלחמה, כמו במלחמה הנוכחית. כתבים ליוו עוצבות לוחמות בכל מלחמות ישראל: במלחמת ששת הימים, יום הכיפורים, ההתשה, בפיגועים, באירועים ביטחוניים ובמבצעים מעבר לגבול. המיקרופון של גל”צ תמיד שם – כך עד היום הזה, בעזה ובחזיתות אחרות.

יש מקום לשינויים

בחרנו באקראי בלוח שידורים ביום 6.6.25 כדי להציג את המגוון של שידורים ביום מקרי אחד – מבוקר ועד לילה. ואלו התכניות ששודרו באותו יום: ‘יוצאים לאור’, ‘בוקר טוב ישראל’, ‘מחשבות בע”מ’ (משה שלונסקי ועירית לינור), ‘קולה של אמא’, סיוון רהב וידידיה מאיר, ‘זה המקום’ עם אהוד בנאי, ‘ספרים רבותי ספרים’, ‘קבלת שבת’.

מה שודר ביום האחד הזה בגל”צ: חדשות, דיון באולפן בין שני בעלי דעות מנוגדות למען האיזון הקדוש, שיח עם לוחמים, מסורת ודת, זמר עברי, תרבות־ספרים וקבלת שבת. זה סוג התכנים שמאזין גל”צ, צעיר או מבוגר, חייל או אזרח, קולט במשך יום אחד – והמגוון נראה תואם את טעמם של רוב המאזינים. התחנה בהחלט “שימשה אוזן לחיילי צה”ל וללוחמים בחזית ובעורף”, כמאמר שר הביטחון.

אין טענה שאין מקום לשינויים, לשיפורים, לסגנונות ולחידושים בעבודת התחנה. זה בדיוק תפקידו של כל מפקד מהיום הראשון לכניסתו לתפקיד, ודברים נעשו בעבר. שידורי רדיו הם גם עניין של טעם. אהבת את התכנית – תמשיך להאזין. לא אהבת – עברת לתחנה אחרת.

החשש הגדול בקרב אנשי מקצוע הוא בחדירת פוליטיקה לתחנת גל”צ. אנו מצויים בימים של רוחות רעות, כאשר שר תקשורת מאיים ב”רפורמות בשוק התקשורת”. גם בגל”צ היו ימים רבים של חדירה עמוקה של גורמים פוליטיים מכיוונים מסוימים מאוד ללוח השידורים ולתוכנם. השבח לאל – זה הסתיים. אסור שזה יקרה שוב. בחברה דמוקרטית לא סותמים פיות באמצעות סגירת כלי תקשורת. לא סוגרים את גלי צה”ל.