תושב נצרת נעצר בחשד להונאת פישינג בהיקף מאות אלפי שקלים

חשוד בגניבת כספים מלקוחות בנק מרכזי בישראל באמצעות התחזות לאתר הבנק. החקירה הסמויה נמשכה חודשים וחשפה עקיצות של למעלה מ-70 לקוחות וניסיונות הונאה של מיליוני שקלים נוספים

תושב נצרת נעצר בחשד להונאת פישינג בהיקף מאות אלפי שקלים

תמונה: משטרת ישראל

תושב נצרת, בן 27, נעצר הבוקר בחשד לגניבת מאות אלפי שקלים מעשרות לקוחות של בנק מרכזי בישראל, באמצעות שיטת ה"פישינג". המעצר התבצע בתום חקירה סמויה שנוהלה במשך חודשים על ידי מחלק פשיעה מקוונת במחוז צפון, בסיוע יחידת הסייבר בלהב 433.

על פי דיווח דוברות המשטרה, ראשיתה של החקירה החלה עם קבלת דיווח מהבנק אודות גניבת כספים מלקוחותיו. על פי החשד, החשוד שלח הודעות ללקוחות, בהן התבקשו לעדכן את פרטיהם באתר הבנק. לחיצה על הקישור בהודעה הובילה לאתר שהתחזה לאתר הבנק, שם הזינו הקורבנות את פרטיהם האישיים. 

לאחר חשיפת הפרטים, על פי החשד, החשוד ביצע העברות כספים בין חשבונות, שילם חובות של אחרים ומשך כספים מכספומטים בסכום כולל של כ-260,000 שקלים. מתיעוד המשיכות עולה כי לאחר משיכת הכספים, החשוד חגג והציג תנועת "אצבע משולשת" למצלמות.

עוד עולה מן החקירה כי באחד המקרים בהם הצליח החשוד לעקוץ קורבן, פנה אליו הקורבן בהודעה וציין כי "עקצתם משפחה שכולה מהמלחמה". בתגובה, השיב החשוד מהמספר שהתחזה לבנק: "על ז שלי כול המשפחה".

במהלך החקירה, הצליחו הגופים החוקרים לאתר את זהותו של החשוד ולקשור אותו על פי החשד להונאה "מוצלחת" של למעלה מ-70 לקוחות, וכן לניסיונות הונאה "לא מוצלחים" ביותר מ-400 מקרים, בשווי כולל של למעלה מ-4 מיליון שקלים. כמו כן, עלה כי החשוד הוציא פרטים מלקוחות חברת אשראי וביצע רכישה של רחפן יוקרתי בשווי 27,000 שקלים.

הבוקר, עם הפיכת החקירה לגלויה, פשטו כוחות משטרה מהמחוז הצפוני, בסיוע שוטרי יחידת הסייבר בלהב 433, על ביתו של החשוד בנצרת. הוא נעצר לחקירה ונתפסו ממצאים הקושרים אותו לחשדות. בנוסף, נעצרו שני חשודים נוספים הנקשרים למעשים. בהתאם לממצאי החקירה, צפויה המשטרה להביא את השלושה לדיון בעניינם בבית משפט השלום בטבריה.

רס"ר שירה אזולאי, חוקרת במחלק פשיעה מקוונת במחוז צפון, קראה לאזרחים שלא להזין פרטי משתמש וסיסמה בהודעות המתקבלות מגופים פיננסיים, גם אם ההודעה נראית לגיטימית. היא הדגישה כי במקרה של קבלת הודעה מגוף כלשהו, יש לפנות באופן ישיר לאתר או לאפליקציה של המוסד הפיננסי ולא להזין פרטים בתוך קישור בהודעה שהתקבלה. עוד הוסיפה כי אין להעביר קוד אימות המתקבל במכשיר הסלולרי לאף גורם, והמליצה לעקוב אחר הפעילות בכרטיסי האשראי והבנק באופן קבוע ולדווח על כל פעילות חשודה.