פרשנות | מהירות, גמישות וחדשנות: האם צבאות עומדים בקצב השתנות האיום?
שדה הקרב המודרני משתנה במהירות מסחררת ועולה השאלה האם תהליכי הפיתוח בעולם הדיפנס יצליחו להדביק את הפער
באישון לילה, מספר כלי שיט קטנים בלתי מאוישים חצו בשקט את המים האפלים, כמעט בלתי נראים על רקע הים הכהה. הכלים, אשר צוידו בחיישנים ברמה מסחרית ובמערכות ניווט פשוטות, סגרו על בסיס ימי מוגן בכבדות. על אף נוכחותן של ספינות מלחמה מתקדמות, מערכות הגנה חופיות ומעטפת חיישנים, הצליחו התוקפים לנצל פרצות במערך הגילוי, תוך שימוש במהירות, הפתעה וטכנולוגיה מתכלה כדי לחדור אל הנמל הצבאי המוגן.
פיצוצים הרעידו את הנמל, גרמו נזק לכלי שיט וזרעו בלבול בקרב המגינים. ספינות מלחמה שנבנו עבור לוחמה ימית מתקדמת מצאו את עצמן חשופות לתקיפה שלא בוצעה באמצעות פלטפורמות צבאיות מתקדמות, אלא עם כלים המורכבים מרכיבים זמינים מסחרית, כושר המצאה ואלתור מהיר.
מה שנשמע כמו פעולת גרילה מאולתרת הייתה למעשה מתקפת צבא אוקראינה ב-2022 על צי הים השחור הרוסי בסבסטופול – אירוע הממחיש כיצד מערכות נגישות, גמישות וזולות יכולות לאתגר ואף לגבור על מערכות צבאיות מסורתיות.במשך שנים, שוק הטכנולוגיה האזרחית הקדים את תחום הביטחון בקצב ובגמישות. למרות שיפור בקצב הפיתוח הביטחוני בשנים האחרונות, ניתן לראות כי גם צבאות וגם ארגוני גרילה פונים לפתרונות מדף זולים ונגישים.
ב-2018, שר ההגנה האמריקאי, ג’ים מאטיס, הצהיר כי המשרד חייב לפעול “בקצב הרלוונטיות”, תוך מתן עדיפות לאספקה מהירה, התאמה מתמדת ועדכונים מודולריים. מדבריו ניתן להבין שהבעיה המרכזית בתהליך הפיתוח היא שעד שהמערכות מסיימות את פיתוחן לאחר מספר שנים, הן פשוט לא רלוונטיות לאיום המודרני ולשדה הקרב המשתנה.
כדי לתת מענה לבעיה זו, גופי הביטחון אימצו שיטות פיתוח המבוססות על ארכיטקטורה פתוחה וסטנדרטים אוניברסליים. שיטות אלו סייעו, אך עדיין לא אפשרו לעמוד בקצב הנדרש. בתקופה האחרונה נרשמה עלייה חדה באימוץ של מערכות מדף ובפתרונות חדשניים מצד ספקים קטנים ואג’יליים. מגמה זו הניבה תוצאות טובות אך מביאה גם אתגרים – רבות מהחברות אינן יציבות דיין ומציעות פתרונות טכנולוגיים חלקיים.
תהליכי רכש מסורתיים העדיפו ספקים ותיקים, עם מדיניות שנועדה להבטיח אמינות וביטחון. תהליכים אלו הקשו על כניסת שחקנים חדשים לענף. כפתרון לקושי זה, פותחו מסלולים חלופיים לתמיכה בשחקנים קטנים יותר – בהם “המסלול הירוק” של מפא”ת בישראל, Other Transaction Authority ו-Defense Innovation Unit בארה”ב.
מסלולים אלו אמנם הפחיתו חסמים, אך בכדי להפוך ממדגים מבצעי לתכנית מבצעית, החברות עדיין נדרשות לספק מוצר ומענה מלאים: אינטגרציה, אבטחת סייבר, תקנים רגולטוריים, ייצור בקנה מידה עם שרשרת אספקה עמידה, תמיכה מתמשכת והתאמה עם סדרי עדיפויות הגנה אסטרטגיים.
מעבר לדרישות המוצר, חברות סטארט-אפ חייבות גם לאמץ אסטרטגיות צמיחה ברורות: מודל עסקי בר-קיימא, שילוב בשווקים אזרחיים וצבאיים, שיתופי פעולה רלוונטיים, ניצול מסלולי רכש אלטרנטיביים והתמודדות עם מחזורי מכירות ארוכים ועיכובים (זאת באמצעות פורטפוליו מגוון). מעל הכול, על חברות אלו לספק פתרונות ממשיים לשדה הקרב ולהוכיח ביצועים בסביבה מבצעית מלאה.
Anduril ו-Helsing הן חברות אשר הצליחו לפרוץ לתהליכי הרכש הצבאיים. הן הצליחו במקומות שבהם חברות אחרות כשלו, לא רק בגלל היותן חדשניות ורלוונטיות אלא בעיקר בגלל גישתן: זיהוי מוקדם של צורך מבצעי, פיתוח פתרונות עוד לפני דרישה רשמית, מיקוד בפתרונות מבוססי תוכנה, עבודה צמודה עם משתמשים ומחזורי ניסוי-תיקון מהירים.
על אף מגמת העלייה של חברות ההזנק, מגמת השינוי בתחום הדפנס-טק יוצרת הזדמנות גם לחברות הוותיקות – לחברות אלו המשאבים, המומחיות והנכסים הטכניים הנדרשים, ועל כן ביכולתן לספק מערכות מוכנות לשדה הקרב מבלי לחכות למפרטים ממשלתיים מלאים. במקרים רבים, מערכת זולה ומהירה לפריסה, אשר הינה “Good-Enough-System”, תענה על רוב הצרכים המבצעיים של הלוחם בקצה.
עם זאת, לא כל מערכת מתאימה לפיתוח מהיר. יש להבחין בין פיתוח תשתיות (לדוגמה תקשורת ופלטפורמות מרכזיות) לבין יכולות משתנות (לדוגמה מטע”דים, חימוש וכלים אוטונומיים טקטיים), כאשר שיטות פיתוח מהירות חייבות להוות גורם משלים – לא חליף – לשיטות מסורתיות. בנוסף, עקרונות ארכיטקטורה פתוחה וסטנדרטים משותפים הכרחיים להצלחת השילוביות של תהליכים אלו.
מעבר לחברות, גם הצרכנים וקובעי המדיניות נדרשים להתאים עצמם, לעודד חדשנות ולקלוט שחקנים חדשים, תוך שמירה על איזון עדין בין תהליכים קונבנציונליים לחדשנות בקצב מהיר.
לסיכום, שדה הקרב המודרני משתנה במהירות מסחררת. על אף רפורמות בתחום שאפשרו התקדמות משמעותית בקצב וגמישות המערכות, טרם הושגה התוצאה הנדרשת. השינויים בתחום הדפנס-טק יצרו הזדמנויות לחברות ותיקות וחדשות כאחד, אך מגמה זו עדיין נדרשת בהטמעה ממוסדת בעולם הרכש הצבאי.
האם שינוי זה יביא את ‘קצב הרלוונטיות’ שהלוחם צריך? עוד מוקדם לדעת.