אירופה על הכוונת: הונגריה רוצה למשוך חברות ביטחון ישראליות

על רקע הגידול בתקציבי הביטחון באירופה, בעקבות המלחמה באוקראינה והחשש מהתחזקות מגמות בדלניות בארה"ב עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות, חברות ביטחוניות ישראליות מחפשות דרכי גישה לשווקים האירופיים. הונגריה מתגלה כיעד אטרקטיבי במיוחד עבור חברות אלו, המבקשות להרחיב את פעילותן ביבשת.

לדברי אריה יום טוב, איש עסקים ויזם נדל"ן המתגורר בהונגריה למעלה משלושה עשורים, וייצג בעבר חברות ישראליות מובילות כמו התעשייה האווירית ואלביט במדינה, היתרונות טמונים בכמה גורמים משמעותיים. ״אחד המרכיבים המרכזיים המושכים חברות להונגריה הוא סביבת המיסוי הכדאית, עם מס חברות נמוך ביחס למדינות אחרות באירופה", מסביר יום טוב בראיון לאתר ישראל דיפנס.

נכון לשנת 2025, שיעור המס על רווחי חברות בהונגריה עומד על 9%, שיעור נמוך משמעותית מהממוצע האירופי של 21.5% ונמוך מכל שאר המדינות החברות באיחוד. יום טוב מוסיף כי "היחסים המדיניים הטובים בין הונגריה לישראל והרצון המוצהר של הממשלה ההונגרית לקדם שיתופי פעולה עם גורמים ישראלים יוצרים אקלים עסקי תומך".

יתרון נוסף נוגע לתקנות אירופיות הקובעות כי מוצר נחשב אירופי אם למעלה מ-51% מערך הייצור שלו מתבצע ביבשת, מה שמאפשר לחברות ישראליות לייצר בהונגריה ולזכות בתו תקן אירופי. השוק ההונגרי מציע פתרונות לחברות ישראליות המתמודדות עם מחסור בידיים עובדות בתחום הייצור ומתקשות לגשר על פערים בין הזמנות לאספקה.

אפשרות אחת היא הקמת מפעל חדש באירופה. מדובר בתהליך יקר וארוך, הנאמד בעלות של 20-50 מיליון יורו ויכול לארוך עד חמש שנים להשלמה. אפשרות נוספת היא שימוש במפעלים הונגריים קיימים כקבלני משנה, הליך שאורך מספר חודשים בלבד. מפעלים אלו יכולים לשמש גם לייצור עבור משרד הביטחון הישראלי. לדברי יום טוב, חברה ישראלית יכולה להתחיל בייצור עבור השוק הישראלי באמצעות מפעל הונגרי קיים עם אישורים בתוך שלושה עד שישה חודשים. 

אפשרות שלישית היא הקמת מיזם משותף (Joint Venture) לפיתוח מוצרים חדשים. תהליך כזה עשוי לארוך עד שנתיים. 

פוטנציאל לשיתופי פעולה ומימון אירופי
הונגריה מאפשרת גם הקמת שיתופי פעולה עסקיים עם חברות מקומיות, לצורך התמודדות במכרזים ובפרויקטים ייעודיים. חברה שתוקם בהונגריה יכולה לשמש כמרכז פיתוח וייצור עבור פרויקטים בכל מדינות אירופה. ההתנתקות הצפויה של אירופה מתלות בארצות הברית בתחום הביטחוני פותחת פתח למימון אירופי משמעותי לפיתוחים מקומיים.

חברות בעלות נוכחות אירופית יכולות להתחרות על תקציבים אלו, מה שמספק תמריץ נוסף להקמת פעילות בהונגריה. "לצד יתרונות המיסוי, מיקומה במרכז אירופה המקל על שינוע ושיווק והאפקטיביות של העובדים המתבטאת בזמני ייצור מהירים ואיכות גבוהה, הופכים את הונגריה ליעד אטרקטיבי עבור חברות יצרניות", מסכם יום טוב.

גידול בתקציב הביטחון ההונגרי
ממשלת הונגריה מקצה משאבים משמעותיים לתחומי הביטחון וההגנה. על פי נתוני התקציב לשנת 2026, יוקצו כשני אחוזים מהתמ"ג להוצאות ביטחון, בסכום המוערך בכ-1,900 מיליארד פורינט (כ-5.35 מיליארד דולר). תקציב זה מיועד לשדרוג הכוחות המזוינים של הונגריה.

בנוסף, כ-2,016 מיליארד פורינט (כ-5.68 מיליארד דולר) יוקדשו להגנת גבולות והגירה בלתי חוקית, סכום המהווה גם הוא כשני אחוזים מהתמ"ג. סכום נוסף של כ-1,700 מיליארד פורינט (כ-4.79 מיליארד דולר) יועד לאמצעי ביטחון יוצאי דופן. תקציב 2026 כולל גם חיץ פיסקלי של 1.5% מהתמ"ג, המיועד לצרכים ביטחוניים בלתי צפויים.

לדברי יום טוב, הקמת פעילות בהונגריה מהווה הזדמנות רלוונטית במיוחד גם עבור חברות ביטחוניות ישראליות קטנות, המונות בין 30 ל-50 עובדים, שמחפשות להיכנס לשוק האירופי ולהרחיב את פעילותן מעבר לגבולות ישראל. "השוק האירופי צפוי להגדיל את ההוצאה על ביטחון בשנים הקרובות - וזו הזדמנות מצוינת לחברות ישראליות", מסכם יום טוב.