הצצה מבצעית מוסמכת ל"מוסד" של פעם

"מלשכה למוסד" הוא סיפור על ראשיתו של המודיעין הישראלי במעבר ממודיעין של מדינה-בדרך למדינה. למזלו של הישוב העברי הקטן, עשרות שנים לפני הקמת המדינה, שידע תמיד למצוא אנשים שיופקדו על איסוף מידע, הערכתו והעברתו לקברניטי הישוב לצורך קבלת החלטות. כך היו מי שעסקו באיסוף מידע על הכפרים הערביים ("תיקי כפרים"), אשר שימשו ללחימה מול פרעות של הערבים ביהודים עד מלחמת העצמאות, בה נדרש המודיעין לתת תשובה גם על הצבאות מסביב.

בכל אותן שנים היו גם מי שידעו לתת מודיעין למבצעים מעבר לגבול בסוריה, בלבנון, בעיראק וגם מי שהיטיבו לקיים מגעים מדיניים עם מנהיגות בירדן או בלבנון. הניסיון המוגבל מהעבר הוא שהביא את המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, מארגון קטן בן עשרה עובדים ("לשכתו של שילוח"), לארגון מודיעין מבצעי שפעילותו חובקת עולם.

משך שנים התפרסמו בארץ ובעולם ספרים ומאמרים על פעילות המוסד, אך הארגון עצמו נקט בשתיקה מוחלטת ("יהללך זר"). לפנינו עתה ספרו השני של המוסד, בו הוא משתף את הציבור בגרסה המוסמכת על פעילותו. הספר הראשון יצא ב-2023, סמוך למלחמת חרבות ברזל, במלאת חמישים שנה למלחמת יום כיפור, ובו הגרסה הרשמית על פעילות המוסד בהקשר למלחמה הקשה ההיא.

הספר שיוצא לאור עתה הוא לציון 75 שנים להקמת הארגון וחושף פרטים רבים על הפעילות המבצעית ועל ההתפתחות הארגונית של המוסד ב-15 שנותיה הראשונות של המדינה. שני הראשים, ראובן שילוח ואיסר הראל, הובילו מ-1949 עד 1963 ארגון חשאי להפעלת סוכנים ברחבי העולם, לפעילות מבצעית מעבר לגבולות הארץ ולקיום פעילות מדינית-חשאית בארצות שלא היינו בקשרים דיפלומטיים כמו איראן וסודאן.

בולטת בספר הנחישות, האומץ והיצירתיות בפעילות המבצעית. בשנים שהספר סוקר עסק המוסד הישראלי גם במשימות "מודיעין יהודי", הרבה מעבר למודיעין ממלכתי המוכר בשירותי מודיעין בעולם. פעולות כמו העלאת יהודים מתימן וממרוקו, איתורו של הילד יוסל'ה שוחמכר או השיא של מבצעים אלה - המבצע לחטיפת הפושע הנאצי אדולף אייכמן מארגנטינה והבאתו למשפט בישראל, מעשה בודד שהביא את אייכמן לדין פומבי, גרם לשינוי התפיסה ההיסטורית של החברה הישראלית לגבי השואה והגבורה.

בספר יש גילויים חדשים והוא אף לא מעלים גם כישלונות ותקלות מבצעיות. מה שמקנה לספר אמינות מיוחדת הוא הביסוס על מסמכים ועדויות ראשוניות מארכיון המוסד הנחשפים לראשונה לציבור הרחב. הספר הוא פרי מחקר שנערך במחלקת ההיסטוריה של הארגון ויצא לאור, כמובן, במגבלות ביטחון המידע והצנזורה.