הסניגורית הצבאית הראשית קוראת להקים ועדת חקירה ממלכתית
לדברי הסניגורית הצבאית הראשית, הטענות לפיהן בג"ץ אישר את סמכות מבקר המדינה לבחון את צה"ל בזמן מלחמה אינן מדויקות, וכי הדיונים המשפטיים התמקדו בשאלת חובת ההשבה לביקורת ולא בסוגיית הסמכות העקרונית
בדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי, הביעה הסניגורית הצבאית הראשית, אל"מ אופירה אלקבץ, את התנגדותה לבדיקת מבקר המדינה לאירועי השביעי באוקטובר וקראה להפסקת הביקורת הנוכחית לטובת הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
לדבריה, הנושאים המרכזיים הטעונים בירור אינם נוגעים לסוגיות של מנהל תקין, אלא לתפיסות הגנה, רמת מוכנות ואחריות פיקודית, אשר חורגים מסמכותו של מבקר המדינה ודורשים בדיקה מעמיקה על ידי גוף חקירה בעל סמכויות מתאימות.
אל"מ אלקבץ ציינה כי מבקר המדינה אמנם מקיים סדרת בדיקות מקיפה הכוללת 24 ביקורות שונות, אך דווקא בשל היקף הבדיקה וההשלכות הציבוריות הנרחבות שלה, ישנו צורך בגוף חקירה עצמאי שיוכל לרדת לשורש הדברים. היא הדגישה את החשיבות הציבורית של הבדיקה, אך טענה כי אין זה ראוי שתתבצע בכל דרך. לדבריה, כאשר מדובר בליבת הפעילות המבצעית של צה"ל, הדיון אינו מתמקד בהתייעלות כלכלית אלא בשאלות אסטרטגיות, אשר לטענתה, נמצאות מחוץ לתחום סמכותו של המבקר.
טענה מרכזית נוספת שהעלתה הסניגורית הצבאית הראשית היא החשש מפני פגיעה אפשרית בעבודתה של ועדת חקירה עתידית. לדבריה, הביקורת הנוכחית עלולה לשבש את יכולתה של ועדת חקירה שתוקם בעתיד לפעול באופן אפקטיבי. היא הסבירה כי אם עדים כבר נחקרו, מסמכים נחשפו וגרסאות נמסרו, יהיה קשה לדרוש מהם להעיד מחדש בפני ועדת חקירה. כמו כן, ועדה עתידית תיאלץ להתמודד עם ממצאי המבקר, דבר שעלול להכביד על עבודתה.
אל"מ אלקבץ הדגישה כי בעיה מהותית נוספת בביקורת הנוכחית היא העובדה שהיא מתנהלת מאחורי דלתיים סגורות. לדבריה, ההליך אינו פומבי, לציבור אין זכות עיון, ולמשרתים אין ודאות שדבריהם יוצגו במלואם. היא הוסיפה כי היעדר דיון ציבורי יותיר את הציבור ללא מידע מלא על האירועים ואת המשרתים ללא ידיעה כיצד דבריהם הובאו לידיעת הגורמים הרלוונטיים. לטענתה, רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל להבטיח הליך שקוף וגלוי.
בהתייחס לדיון שהתקיים בשבוע שעבר, בו נטען כי סוגיית סמכות המבקר כבר הוכרעה על ידי בג"ץ, הבהירה אל"מ אלקבץ כי טענה זו אינה נכונה. לדבריה, הסניגוריה הצבאית לא הייתה צד להסכמות מול המבקר, וכי העתירות שהוגשו נגד הביקורת נמחקו מבלי שבית המשפט הכריע בשאלה העקרונית של סמכות המבקר לבחון את צה"ל בזמן מלחמה.
היא ציינה כי הדיונים המשפטיים התמקדו בעיקר בשאלה האם יש לדרוש מצה"ל להשיב לביקורת בזמן מלחמה, ולא בסוגיית הסמכות העקרונית של המבקר לחקור את ליבת הפעולה הצבאית.