פרשנות | המהפכה החשמלית והסכנה הנסתרת: האם עמדות הטעינה בערים מסכנות אותנו?

עמדות טעינה צצות במהירות כפטריות אחרי הגשם בתוך תחנות דלק, בקניונים, במקומות ציבוריים רבים, לאורך רחובות בשכונות מגורים וגם בחניונים חיצוניים ותחת למבנים של בנייני מגורים. עמדות הטעינה חשובות כמובן כדי לספק את הצורך המתרחב להטענה של עשרות אלפי כלי רכב חשמליים הנעים בכבישי הארץ. 

אך, אין התייחסות בהקמה של העמדות להיבטי בטיחות של טעינה של מכוניות חשמליות בצפיפות זו ליד זו, למקרה שאחת מהן עולה באש. חמור עוד יותר שאין הערכות לשעת חרום לתרחישים שונים כמו חומרים מסוכנים בתחנות דלק, בחניונים של מפעלים, ובוודאי שאין עדכון והערכות של דיירי בניינים משותפים על הסיכונים שבעמדות הטעינה בחניונים תת-קרקעיים שדיירים מתקינים באופן פרטי.

רק אתמול (10.05.2025) הייתה שריפה של כלי רכב בחניון של בניין רב קומות בבת ים. במקרה של התפשטות שריפה כתוצאה מדליקה של רכב חשמלי בעמדת טעינה בחניון בניין, עלולה להוביל לאירוע מורכב של פינוי מבנה רב קומות מעבר לנזקים לרכוש ולסביבה.

כמעט כל יום יש דיווחים על אירועי שריפה של כלי רכב חשמליים (מכוניות, אופניים ואחרים). לאחרונה דווח על מכונית חשמלית שעלתה באש תחת לבניין מגורים בתל אביב והובילה לנזק רב לכלי הרכב שחנו בסמוך. בימים האחרונים דווחו מספר אירועי שריפה שהובילו לנזקים קשים לדירות מגורים שנגרמו מהטענה של אופניים חשמליים.

תחנות הדלק וגם רשויות מקומיות מתקינות את העמדות בהתאם להנחיות משרד האנרגיה והתשתיות שפורסמו בתחילת 2023 על ידי רשות החשמל. ההנחיות כוללות דרישה שתכנון, התקנה, תחזוקה וכל עבודת חשמל אחרת במערכת הטעינה, תבוצע בידי בעל רישיון חשמלאי מתאים לגודל המתקן לפי הוראות תקנות החשמל (רישיונות) התשמ"ה-1985. אך לא מוגדרת דרישה לגבי הערכות למקרה של אירוע שריפה של עמדות שונות, וגם לא נראה שיש בשטח הערכות מתאימות.

הדרישות לפי הנחיות NFPA (האגודה הלאומית האמריקאית להגנה מפני אש), המחייבות גם בישראל, יש להתקין עמדות טעינה, העומדות בדרישות התקינה, הרחק מאזורים של תנועה מוגברת של כלי רכב והרחק מחומרים דליקים, ויש להגן על עמדות הטעינה מחדירה של מים.

לאחרונה מצטברים עוד ועוד אירועים של שריפות כלי רכב חשמליים, בנסיעה, בהטענה ובחניה, בלי שיש מודעות בציבור לגורמי הסיכון. אין הנחיות רשמיות לציבור על דרכי המניעה והפעולה במקרה של שריפה, וגם אין הערכויות מתאימות של הרשויות הנוגעות למניעת אירועים של שריפות ולטיפול בהן במקרה של התרחשות כדי לצמצם פגיעה באנשים וברכוש ולמנוע פגיעה בלתי הפיכה בסביבה.

אמנם הרשות הארצית לכבאות והצלה (כב"ה) מפרסמת הנחיה כללית להטענה של סוללות ליתיום-יון לאופניים ולקורקינטים חשמליים, ללא הנחיות לאופן הטיפול במקרה של שריפה או כל הנחיה שהיא לגבי הטענה של סוללות כלי רכב חשמליים בבנייני מגורים או במרחב הציבורי.

ביוני 2024 הייתה שריפת חורש וצמחייה בעמק המצלבה בירושלים, שהובילה לפינוי כל העובדים והמבקרים במוזיאון ישראל, כאשר הלהבות הגיעו עד למוזיאון עצמו. באירוע זה 23 צוותי כב"ה היו פרוסים בשטח מיד עם פרוץ השריפה. באירוע הזה לא נגרם נזק למוצגים.

והנה, זמן קצר לאחר האירוע, ללא שום היסוס ועכבה, סמוך לקיר בניין במוזיאון ישראל, הותקנו עמדות הטעינה לכלי רכב חשמליים. במקרה של שריפה קיים חשש מידי לפגיעה, כאשר לא הותקנו אמצעי התרעה או אמצעי כיבוי מתאימים, והפגיעה עלולה להיות קשה אולי גם במוצגים עד להגעת כב"ה.

בתחנות דלק מתקינים את עמדות הטעינה במרחקים קטנים מעמדות תדלוק בנזין וסולר, בקרבה למאגרי הדלק של התחנה, ללא מרחקי הפרדה מספיקים וללא הערכות מתאימה למקרה שכלי רכב חשמלי יעלה באש בזמן הטענה בתחנה.

בקניונים שונים, הוצבו עמדות הטעינה מחוץ לקניונים וברחבי החניונים. עמדות אלה מאוד קרובות לחנויות המבנה, לכלי רכב החונים בסמוך ותנועה ערה של אנשים. גם במקומות אלה לא ראיתי שיש הערכות כל שהיא למקרה שתפרוץ שריפה בהטענה של כלי רכב חשמלי.

בבנייני מגורים, דיירים מתקינים עמדות הטענה פרטיות שלהם. חלקן בהתאם להנחיות, חלקן התקנה פרטיזנית של בעל הרכב. הדיירים האחרים בדרך כלל אינם מודעים לבעייתיות שבדבר. גם אם העמדה מותקנת בהתאם לדרישות, אין הערכות למקרה של אירוע שריפה. ברוב החניות לא מותקנים מתזים ובודאי לא בהספקים כמוגדר על ידי כב"ה. נקודה שנשכחת היא שבמקרה של שריפה שתוביל לפגיעה במספר רב של כלי רכב וחלילה באנשים ואפילו סכנה של פגיעה ביציבות הבניין עצמו הביטוח של בעל הרכב לא יספיק על מנת לכסות את הנזקים.

בעקבות מאבק ציבורי, רשות הכבאות פרסמה נוהל מעודכן לטיפול בשריפות של כלי רכב חשמליים

באפריל השנה כב"ה פרסמה נוהל מעודכן בשם "טכניקת המענה לאירועי שריפה בכלי רכב חשמלי/היברידי". הנוהל הנו הנחיות ללוחמי האש המגיעים לטפל באירוע שריפה. בסעיף שלב המענה הראשוני לוחמי האש צריכים לוודא שכלי הרכב נמצא בשטח פתוח ובמרחק של לפחות 15 מטרים מעצמים בעירים (כלי רכב אחרים, מבנים, צמחייה, חומרים מסוכנים), לבודד אותו ולפרוס קווי מים סביבו, בשלב המשלים להתחיל קירור מים במשך 45 דקות, ובדיקה כל 15 דקות.

בגלל אופי שריפה של סוללות ליתיום-יון, עד להגעת לוחמי האש, האש העוצמתית בליווי שחרור הגזים הרעלים והדליקים עלולה להתפשט ולהדליק את כל הנמצא בקרבתה, ובכלל כך כלי רכב נוספים הנמצאים בהטענה או חונים, עמדות תדלוק של בנזין וסולר, מכלי דלק של תחנות תדלוק, מבנה מגורים, חנויות וכדומה. קשה להניח שאפשר יהיה לפעול לפי הנוהל ולהבטיח מרחק של לפחות 15 מטרים מעצמים בעירים.

מצב זה שעמדות הטעינה פזורות ללא הערכות מתאימה לאירועי שריפה מהווה גורם סיכון חמור ביותר שעלול לעלות בחיי אדם, מעבר לפגיעה ברכוש והפגיעה הקשה בסביבה. חשוב ביותר שהרשויות יתעשתו בהקדם כדי למצוא פתרונות למניעת אירועים חמורים, ולא רק פתרון מהיר וקל לצרכני עמדות הטעינה.

דר' ורד קויפמן הינה כימאית, יועצת לבטיחות עבודה ושימוש בחומרים מסוכנים ולבטיחות בתעסוקה, מכינה חוות דעת מומחה ומרצה במגוון נושאים הקשורים לבטיחות ולחומרים מסוכנים.