פרשנות | מי יגן על עצמאותו של ראש השב״כ הבא?

נאומו של ראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ) בערב הזיכרון לחללי הארגון הוא מסמך היסטורי המשלב הודאה בכישלון, לקיחת אחריות אישית וקריאה לערכים ממלכתיים. הנאום, שנישא על רקע אירועי ה-7 באוקטובר 2023, חושף את תחושת הכובד של המנהיגות הבכירה בישראל ומציב מראה מול החברה הישראלית כולה. 

דבריו של ראש השב"כ, המכריז על סיום תפקידו לאחר 35 שנות שירות, משקפים רגע של חשבון נפש לאומי ומדגישים ערכים כמו אחריות, עצמאות מוסדית ומנהיגות בזמנים קשים. להלן פרשנות המתמקדת בנקודות המרכזיות שהועלו בנאום.

הכישלון של ה-7 באוקטובר: הודאה נדירה
הנאום נפתח בהתייחסות ישירה לכישלון המודיעיני והמבצעי של השב"כ ב-7 באוקטובר, יום שבו "נפלו השמיים" ו"כל המערכות קרסו". ראש השב"כ אינו מתחמק מאחריות ומציין כי הארגון לא עמד בציפיות הציבור וגם לא בציפיות של עצמו. 

ההודאה בכישלון היא צעד נדיר במרחב הציבורי הישראלי, שבו לעיתים קרובות נוטים להסיט את האשמה או לטשטש אחריות. עם זאת, ראש השב"כ מדגיש כי לא הייתה שאננות, אלא ניסיון מתמיד להתמודד עם האיום החמאסי. הצירוף של הודאה בכישלון עם הכחשת שאננות מעלה שאלות: האם היו ליקויים מבניים או תפיסתיים שהובילו לקריסה? התשובה, לדברי ראש השב"כ, תוכל להתברר רק בוועדת חקירה ממלכתית.

דרישה לוועדת חקירה ממלכתית: חתירה לאמת
אחת הנקודות הבולטות בנאום היא הקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את כשלי ה-7 באוקטובר. ראש השב"כ רואה בכך לא רק צורך מקצועי, אלא חובה מוסרית כלפי הנופלים, המשפחות והציבור. הקריאה לוועדה כזו היא משמעותית, שכן היא מבטאת הכרה בכך שתיקון מערכתי מחייב שקיפות וחשיפת האמת, גם אם היא כואבת. 

בהקשר זה, ראש השב"כ מדגיש כי "האמת מגיעה לכם" – מסר המופנה ישירות למשפחות השכולות ולציבור הרחב. הקריאה לוועדה עשויה להיתפס כביקורת מרומזת על היעדר צעדים ממשיים מצד הממשלה להקמת גוף חקירה כזה, ובו בזמן כניסיון להציב סטנדרט של שקיפות ואחריות במערכת הביטחונית.

לקיחת אחריות: צעד של דוגמה אישית
הכרזתו של ראש השב"כ על סיום תפקידו ב-15 ביוני היא שיאו של הנאום ומעשה נדיר ביותר בנוף הפוליטי והביטחוני הישראלי. הוא מציג את ההחלטה כחלק בלתי נפרד מערך האחריות, שמוטבע במורשת השב"כ ובחינוך דורות של עובדיו. 

בדבריו, הוא מצטט את מנחם בגין, שדיבר על "טיפה אחת של אחריות" המוטלת על כתפי המנהיג. ההחלטה לסיים את התפקיד, לאחר 35 שנות שירות, היא לא רק מעשה אישי, אלא גם מסר למערכת כולה: מנהיגות נבחנת ביכולת לקחת אחריות על כישלונות, ולא רק בהצלחות. צעד זה עשוי להגביר את הלחץ על בכירים אחרים במערכת הביטחונית והפוליטית לנקוט צעדים דומים, אם כי הוא גם מעורר שאלות על המשכיות המנהיגות בשב"כ בתקופה כה מורכבת.

עצמאות השב"כ: קרב על ערכים ממלכתיים
הנאום מתייחס גם למאבקו של ראש השב"כ בבג"ץ להבטחת עצמאות השירות. הוא מדגיש את הצורך בהגנות מוסדיות שיאפשרו לראשי השב"כ לפעול באופן עצמאי, תוך כפיפות למדיניות הממשלה, אך ללא לחצים פוליטיים. הדיון המשפטי, לדבריו, אינו עוסק בענייניו האישיים, אלא בעתיד השב"כ כגוף ממלכתי. 

בהקשר זה, הוא מבחין בין "אמון" ל"נאמנות", ומצביע על הצורך לשמור על קו ברור בין מחויבות למדינה לבין נאמנות לממשלה מסוימת. דברים אלה נאמרים על רקע חששות מפוליטיזציה של מוסדות המדינה, והם משקפים את מחויבותו של ראש השב"כ לשמור על השב"כ כגוף מקצועי, ערכי וניטרלי.

מנהיגות בכישלון: לקח לעתיד
ראש השב"כ טוען כי מנהיגות נמדדת יותר לאחר כישלונות מאשר בעקבות הצלחות, והיא נשענת על דוגמה אישית. דבריו משקפים תפיסה עמוקה של מנהיגות כחוב ולא כזכות, וכזו המחייבת ענווה וצניעות. ההחלטה לסיים את התפקיד, תוך הבטחת חפיפה מסודרת למחליף, ממחישה את מחויבותו לתהליך מוסדר שיבטיח את המשך תפקודו של השב"כ. 

עם זאת, המהלך מעלה שאלות על האופן שבו יתמודד הארגון עם אתגרים עתידיים, במיוחד לאור המציאות הביטחונית המורכבת והפצע הלאומי של ה-7 באוקטובר.

סיכום: נאום של תיקון ואחדות
נאומו של ראש השב"כ הוא קריאה לחשבון נפש, לתיקון ולשמירה על ערכים ממלכתיים. הוא משלב הודאה בכישלון, לקיחת אחריות אישית, דרישה לשקיפות באמצעות ועדת חקירה, ומחויבות לעצמאות השב"כ כגוף מקצועי. יותר מכל, הנאום הוא מסר של אחדות לעם ישראל – קריאה להתאחד סביב ערכים כמו ערבות הדדית, גבורה וצניעות. 

בעוד ראש השב"כ עוזב את תפקידו בלב כואב, הוא משאיר אחריו מורשת של מחויבות לערכים שבלעדיהם אין קיום למדינה יהודית ודמוקרטית. השאלה הגדולה היא האם המערכת כולה תאמץ את אותם סטנדרטים של אחריות ושקיפות, או שמא הנאום יישאר קול בודד במדבר.