פרשנות | בדרך לאסון? אחרי נמל ביירות ושהיד רג'אי, בישראל מתעלמים מהסכנות

מפיצוץ נמל בביירות ועד הפיצוץ בנמל איראני: דו"ח ממשלתי מזהיר מפני רשלנות דומה בישראל, אך המסקנות טרם יושמו
 

פרשנות | בדרך לאסון? אחרי נמל ביירות ושהיד רג'אי, בישראל מתעלמים מהסכנות

מאת Tasnim News Agency, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=164211180

בסרטונים שבהם נראה הפיצוץ רב העוצמה שהתרחש בנמל שהיד רג'אי (ליד בנדר עבאס) באיראן (26.4.25), נראה ענן כתום גדול המיתמר מעלה לפני הפיצוץ האדיר שהתרחש בנמל, שגרם לנפגעים רבים. דווח בתקשורת שהפיצוץ התרחש במחסן כימיקלים. גם בפיצוץ האדיר שהתרחש בנמל ביירות שבלבנון, בתאריך 4.8.2020, נראה ענן אדים בצבע כתום לפני הפיצוץ.

כאשר אמוניום חנקתי (אמוניום ניטראט) מתחמם, הוא פולט תחמוצות חנקן (גזים ניטרוזיים / נוקסים) בצבע כתום אופייני. כאשר תחמוצות החנקן מעורבות בעשן אפור, הצבע עלול להראות בצבע אדום או אפילו חום-אדמדם, בתלות בכמות העשן.

לכן, עוד בטרם התקבלו תוצאות ועדת החקירה האיראנית לגבי הפיצוץ, ניתן לשער שייתכן ואמוניום חנקתי היה מעורב בפיצוץ בסמוך לנמל בנדר עבאס שבאיראן. ייתכן שחומר דליק כלשהו בער בעוצמה גבוהה, וחימם אמוניום חנקתי, וכאשר האמוניום החנקתי הגיע לטמפרטורה גבוהה, הוא פלט תחמוצות חנקן בצבע כתום.

למרות זאת מובהר בזאת שמדובר בהשערות בלבד, שיש לאמת או לשלול, בהתאם לממצאי חקירה מקיפה ומעמיקה. רק לאחר חקירה מקצועית של חוקרי דליקות אולי ניתן יהיה לקבוע איזה חומרים היו מעורבים בדליקה, ומה הייתה השתלשלות האירועים. 

הפיקו לקחים - אך לא יישמו אותם

בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות שנגרם בגלל אמוניום חנקתי, "ועדת מנחה לאומי לחומרים מסוכנים" (שהינה ועדה ממשלתית בין-משרדית בהובלת המשרד להגנת הסביבה) הוציאה דו"ח חמור מאוד לגבי מצב הרגולציה של חומרים מסוכנים בישראל.

בדו"ח זה נקבעו התיקונים ברגולציה לגבי חומרים מסוכנים, שעל משרדי הממשלה לבצע, ונקבעו לוחות זמנים לביצוע המשימות. דו"ח זה הוגש בזמנו למטה לביטחון לאומי (מל"ל). לוחות הזמנים האמורים כבר חלפו לפני שנים, אך למרבה הצער, רוב המשימות, שפורטו בדו"ח, עדיין לא בוצעו.

מעבר לשערורייה ולאוזלת היד של חלק ממשרדי הממשלה, מדובר ברשלנות, שבעקבותיה הנפגעים מתקריות חומרים מסוכנים שיתרחשו בעתיד (ושעלולים להוביל לפגיעות קשות בנפש, ברכוש ובסביבה) בנושאים שלא טופלו כנדרש בעקבות הדו"ח שהוגש למל"ל, יוכלו לתבוע בנזיקין את משרדי הממשלה שנכשלו ביישום המדיניות הלאומית לגבי חומרים מסוכנים, ולא עשו את המוטל עליהם.

מינהל הבטיחות במשרד העבודה הודה בפני בג"ץ שצריך לתקן את תקנות חומרי הנפץ, אך טען שהדבר אינו דחוף. על פי תקנות חומרי הנפץ המיושנות, מרחק ההפרדה שצריך לשמור בין מחסן אמוניום חנקתי לבין מבנים שאנשים שוהים בהם, צריך להיות רק 15-25 מטר.

המחסן בנמל ביירות בלבנון, שהפיצוץ בו החריב חלקים נרחבים מהעיר ביירות ושגרם למאות הרוגים ולאלפי פצועים, עמד בדרישות האבסורדיות של התקנות הישראליות לגבי חומרי הנפץ. כנראה שזה המצב גם בנמל שהיד רג'אי שבו התרחש הפיצוץ. מקרים אלו, כמו מקרים רבים אחרים, מוכיחים שמרחקי ההפרדה המופיעים בתקנות חומרי הנפץ, הינם מוטעים לחלוטין.

לאחר שמינהל הבטיחות במשרד העבודה (שאחראי על תקנות חומרי הנפץ) לא תיקן את התקנות, במועד שנדרש בדו"ח שהוגש למל"ל, הגשתי עתירה לבג"ץ בדרישה שמינהל הבטיחות יפעל לתיקון תקנות חומרי הנפץ.

מינהל הבטיחות הודה שיש לתקן את תקנות חומרי הנפץ, אך טען שהדבר אינו דחוף. יש לקוות שמינהל הבטיחות יתקן את תקנות חומרי הנפץ במהרה, לפני שחלילה יתרחש אסון כבד בישראל, שניתן היה למנוע, ולפני שישמעו קריאות להסיק מסקנות אישיות כנגד ראש מינהל הבטיחות.

מאגרי אמוניום חנקתי ללא שמירה נאותה

 ישנם מחזיקי חומרים מסוכנים שמתרשלים ולא מקיימים את הנחיות הבטיחות המחייבות, וצריך למצות עימם את הדין. לפני מספר חודשים גיליתי לתדהמתי כי מצבור ענק של אמוניום חנקתי נמצא בארץ, כאשר הוא פרוץ לכל, וכי הוסרה הגדר ההיקפית סביבו. כל אדם יכול היה להגיע למקום ולקחת לעצמו טונות של אמוניום חנקתי ללא מפריע, למרות שמדובר בחומר מסוכן שצריך להיות מאוחסן ושמור, תחת פיקוח הדוק.

בעקבות הגילוי פניתי אישית למנהל של אותו מפעל, והתרעתי בפניו שעל פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה חובה עליו להקים מחדש את הגדר, שחובה עליו להציב שומר עד שהגדר תוקם, וכי מחובתי לדווח על המצב לרשויות המתאימות.

במקום שמנהל המפעל יודה על כך שעדכנתי אותו על הבעיה, ויפעל לתיקון המחדל המסוכן (עוד בטרם הרשויות יערכו ביקורת במפעל), המנהל של המפעל איים עלי, ורמז שעדיף שלא אדווח על כך לרשויות. למרות האיומים הקשים, מילאתי את חובתי האזרחית ודיווחתי על המצב לרשויות, אך מסיבות של ביטחון המדינה לא דיווחתי בתקשורת על הפרשה, עד שהבעיה תיפטר.

על פי מידע שהגיע אלי מספר חודשים מאוחר יותר, המשרד להגנת הסביבה שלח מפקחים שביצעו ביקורת במפעל ודרשו את תיקון הגדר, שאכן תוקנה מאוחר יותר.

המשרד להגנת הסביבה נדרש להטיל עיצום כספי, בסך של מאות אלפי שקלים, כפי שקובע חוק חומרים מסוכנים ובהתאם לתנאים הכלליים להיתר רעלים, כנגד המפעל שבו המצבור של האמוניום החנקתי אוחסן במודע בניגוד להוראות. זאת, תוך עבירה חמורה על ההנחיות המחייבות, ותוך איום על אזרח שומר חוק על מנת לנסות למנוע ממנו לדווח על המצב לרשויות המוסמכות.

פלוני יכול לצפות כי לאחר שהבעיה נפתרה, המשרד להגנת הסביבה יפעל כמתחייב בהתאם לסמכויותיו, יכבד את זכות הציבור לדעת, וידווח על הצעדים שננקטו נגד אותו מפעל וכנגד המנהלים שלו, שסיכנו את שלום הציבור, את תושבי העיר הסמוכה למפעל, ואת העובדים במפעלים סמוכים. יש לציין כי ידוע שיש מפעלים אחרים הפועלים כחוק, והמקפידים על כל הוראות הביטחון והבטיחות הנדרשות לגבי אחסון אמוניום חנקתי.

על המשרד להגנת הסביבה לכנס ישיבה דחופה של ועדת מנחה לאומי לחומרים מסוכנים, לצורך מעקב אחרי יישום הנחיות הוועדה המפורטות בדו"ח שפורסם בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות, ולהגיש דו"ח מעקב למועצה לביטחון לאומי. רצוי שישיבת מעקב לגבי יישום ההחלטות הקודמות בנושא תבוצע בדחיפות, לפני שחלילה יקרה אסון חמור מאוד בגלל חומרים מסוכנים גם במדינת ישראל.


המחבר הוא מהנדס יועץ בנושאי בטיחות וחומרים מסוכנים, ומכין חומרי הדרכה, וחוות דעת מומחה עבור הליכים משפטיים.

גילוי נאות: מחבר המאמר הגיש עתירה לבג"ץ בדרישה שמינהל הבטיחות יתקן את תקנות חומרי הנפץ, והגיש (בנפרד) דרישה לפי חוק חופש המידע שמינהל הבטיחות יפרסם את הנהלים שהוא פועל לפיהם, ושיש לציבור עניין בהם, בהתאם לנדרש בחוק חופש המידע.

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית