פרשנות | המודל ההתנדבותי לכבאות: פתרון למחסור בכוח אדם והרחבת המענה בשגרה ובחירום

בכנס שרשות הכבאות ערכה לאחרונה, נציב כבאות והצלה, רב טפסר אייל כספי, חשף באומץ וביושר שלרשות הכבאות אין משאבים המאפשרים לתת מענה ברמה המקובלת במדינות מתקדמות. 

היחס המקובל בעולם הוא שיש לוחם אש אחד על כל 1,000 תושבים. לפי יחס זה היו אמורים להיות בישראל כ- 10,000 לוחמי אש. אולם בישראל יש רק כ- 2,400 לוחמי אש (פחות מרבע מהמקובל במדינות המערב המתקדמות).

אני סבור שנציב כבאות והצלה צודק, וברור שאין ברשות הכבאות משאבי כוח אדם המאפשרים לתת מענה ברמה המקובלת במדינות מתקדמות בשגרה, לא כל שכן בחירום (מלחמה, רעידת אדמה, צונאמי וכדומה) ולכן יש להגדיל באופן משמעותי את התקציב המוקצה לרשות הארצית לכבאות והצלה.

מתוך כ-2,400 לוחמי האש בתקן, יש כ- 120 לוחמי אש שאינם מתייצבים לעבודה מעל 6 חודשים, בגלל פגיעות שונות. אם נחלק את מספר לוחמי האש לשלוש משמרות, נגלה שמדובר על כ- 700 לוחמי אש למשמרת. מכך יש להפחית כ- 20% בגלל חופשות, מחלות, פציעות קלות, קורסים וכדומה. אם נחלק את כמות לוחמי האש המבצעיים ל- 34 תחנות, ניתן לראות עד כמה המצב עגום. גם לכן אני סבור שנציב כבאות והצלה צודק, והכמות הנמוכה של לוחמי אש ברשות הכבאות מדאיגה.

מול מגבלות כוח האדם, יש גידול אדיר בכמות הקריאות שעל לוחמי האש לטפל בהן בגלל מגוון סיבות. המספר הרב של מבנים גבוהים וגורדי שחקים שנבנו בארץ, מאלץ את לוחמי האש לטפל במספר עצום של חילוצים ממעליות. בגלל סוללות הליתיום-יון הרבות, לוחמי האש נקראים לכיבוי דליקות רבות, בעיקר של קורקינטים חשמליים, שגורמים לשריפות רבות (חלקן קטלניות). מעבר לכך כמות כלי הרכב גדלה מאוד בשנים האחרונות, נוספו מנהרות רבות בכבישים ובמערכת הרכבות, היוצרות אתגרים קשים.

התחממות האקלים מחריפה אירועי קיצון כגון שריפות יער רבות, שיטפונות וכדומה. במהלך מלחמת חרבות ברזל, נפילות רקטות בישראל גרמו גם לפריצת שריפות רבות ביערות ובשטחים פתוחים שלעיתים גם מסכנות יישובים. מעבר לכל אלו יש כמובן גם גידול באוכלוסייה וגידול במספר המבנים, בעוד שהמשאבים של רשות הכבאות לא גדלו בהתאם. לכן, אני סבור שנציב כבאות והצלה צודק, וברור שאין ברשות הכבאות משאבים המאפשרים לתת מענה ברמה המקובלת במדינות מתקדמות.

לפיכך אין מנוס מלהגדיל באופן משמעותי את התקציב המוקצה לרשות הארצית לכבאות והצלה, על מנת לגשר על הפערים בין כמות לוחמי האש הקיימת אל מול כמות לוחמי האש הדרושה, כמקובל במדינות המתקדמות.

נדרש: מערך כבאות התנדבותי 

יש להקים יחידות כבאות נוספות, בנוסף ליחידות של הרשות הארצית לכבאות והצלה וליחידות של פיקוד העורף, כפי שנעשה במדינות אחרות, ברוח הסיסמה "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל". יש מדינות שקיימות בהן שתי מערכות כבאות נפרדות (באותו אזור): רשות כבאות ממשלתית שעובדים בה לוחמי אש שזהו מקצועם, ויחידות כבאות התנדבותיות נפרדות (Volunteer Fire Departments). 

בשוודיה לוחמי אש מתנדבים עוברים קורס לוחמי אש מלא (ומקבלים שכר בזמן הקורס הארוך) ולאחר מכן נמצאים בתורנויות כוננות, והדבר מתואם עם מקומות העבודה שלהם (פעולות כיבוי אש יכולות להימשך שעות ארוכות ולעיתים ימים, בניגוד לפעולות עזרה ראשונה רפואית שהן קצרות יחסית, עד להעברת פצוע לבית חולים).

בפולין לדוגמה, בנוסף לרשות הכבאות הממשלתית, יש רשות ארצית של יחידות כבאות התנדבותיות. במקרה שנדרש סיוע של לוחמי האש ביחידות הכבאות ההתנדבותיות, הם מקבלים למכשירי הטלפון הניידים שלהם הודעה מרשות הכבאות הממשלתית, מגיעים מביתם לתחנות הסמוכות של יחידות הכבאות ההתנדבותיות, עולים על הכבאיות שלהם ונוסעים איתן לזירת האירוע.

מתברר שבמרבית הכפרים בפולין יש יחידות כבאות התנדבותיות, שחבריהן נפגשים על מנת להתאמן, והם זוכים לכבוד והערכה על פעילותם. ניתן להקים מודל דומה בארץ ואפשר להשוות זאת לשיתוף הפעולה בין מד"א לבין ארגונים כמו "איחוד הצלה". מגן דוד אדום (מד"א), שהוא ארגון ההצלה (הרפואי) הלאומי, בדומה לרשות הארצית לכבאות והצלה (כב"ה), מפעיל גם עובדים שזהו מקצועם וגם מתנדבים. במקרה אירוע מד"א מזעיקה גם גורמים אחרים כמו מתנדבים של ארגון "איחוד הצלה".

כפי ש"איחוד הצלה" הקימו ארגון יעיל המבוסס על תרומות ועל מתנדבים בתחום העזרה הראשונה, ניתן להרחיב את ארגון "איחוד הצלה", גם לתחום כיבוי האש (או להקים ארגון התנדבותי אחר שיעסוק בכיבוי אש), שיתבסס על תרומות ועל מתנדבים שעברו הכשרה בתחום כיבוי האש, ושיופעל כמכפיל כוח על ידי רשות הכבאות.

דוגמא: יחידות לחילוצים מיוחדים

מערך של יחידות כבאות התנדבותיות עשוי להיות הרבה יותר יעיל מרשות הכבאות בגיוס תרומות ומתנדבים, והרבה יותר גמיש בהפעלת האמצעים העומדים לרשותו, מארגון ממשלתי על כל מגבלותיו. התקציבים הדרושים לצורך תפעול מערך של יחידות כבאות התנדבותיות, נמוכים בהרבה מהתקציב הנדרש להקמת יחידות נוספות של רשות הכבאות, בגלל החיסכון בהוצאות שכר, ובגלל הפעלת היחידות ההתנדבותיות רק לצורך אימונים, וכאשר הן נדרשות כמכפיל כוח לרשות הכבאות.

המודל שאני מציע כבר קיים בהצלחה בישראל, בתחום אחר שהרשות הארצית לכבאות והצלה עוסקת בו: הצלה מגובה, ממים וכדומה. ברשות הכבאות יש יחידות לחילוצים מיוחדים (יל"מים) ואת יחידת "להבה" שהיא היחידה המיוחדת של רשות הכבאות. יחידות אלו מתמחות גם בחילוצים מיוחדים כגון חילוצים מגובה וממים.

ולמרות זאת יש בישראל גם מערך מפואר של יחידות חילוץ התנדבותיות, המופעלות והמונחות על ידי משטרת ישראל. כיום פועלות 12 יחידות חילוץ כאלה, מתוכן 2 יחידות צוללים. בסך הכל המערך מונה כ-850 מתנדבים ומתנדבות ברחבי הארץ, והוא פועל במקביל ליחידות החילוץ של רשות הכבאות המבוססות על לוחמי האש שהם עובדים שכירים של רשות הכבאות.

באתר האינטרנט של עמותת יחידות החילוץ והאיתור הישראליות נכתב כי יחידות החילוץ בנויות ופועלות על טהרת ההתנדבות. בשונה מיתר יחידות ההתנדבות, הפועלות במסגרת המשטרה, הן אינן יחידות סיוע מן השורה כמו סיור, תנועה וכו' המצטרפות לתשתית משטרתית קיימת, אלא פועלות באופן עצמאי, בהיררכיה ארגונית המתבססת על מתנדבי היחידות בלבד.

מדינת ישראל התברכה במערך ארצי של יחידות של מתנדבים ומתנדבות לעזרה רפואית הפועלות במקביל למד"א, במערך ארצי של יחידות של מתנדבים ומתנדבות לחילוץ והצלה הפועלות במקביל לרשות הכבאות, ובארגון המתנדבים והמתנדבות זק"א המטפל בחילוץ ובמתים בזירות שונות, בתיאום עם משטרת ישראל, ועוד ארגוני התנדבות רבים וחשובים.

מערך של יחידות של מתנדבים ומתנדבות לכיבוי אש, שיפעלו בנפרד מרשות הכבאות, שיונחו מקצועית על ידי רשות הכבאות, ויונחו מבצעית על ידי משטרת ישראל, שהיא הגורם המפקד בשטח על אירועים שונים, ומתאם את פעילות כלל הכוחות בזירה. גורמים שאינם קשורים לרשות הכבאות, בעלי ניסיון בריכוז מתנדבים, ובגיוס תרומות, יטפלו בנושאי גיוס התרומות, רכש ציוד (כגון כבאיות) ובלוגיסטיקה של יחידות כיבוי האש ההתנדבותיות.

טוב יעשו מנהלי המשרד לביטחון לאומי, נציב כבאות והצלה, אנשי ארגונים התנדבותיים בתחום החילוץ וההצלה, וחברות כיבוי אש פרטיות (כמו חברת "פתרונות חירום מתקדמים"), אם ייפגשו בהקדם, תוך התעלמות משיקולי אגו, ויבחנו את דרכי שיתוף הפעולה המיטבי ביניהם, על מנת למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות הבוערות (תרתי משמע) של כיבוי אש בישראל.

באירועי 7.10 הוכח שכאשר רשויות המדינה נכשלות באירועי קיצון, אזרחים בעלי יוזמה, ידע וכישורים מתאימים, הם אשר מצילים את המצב. לצורך כך צריך שמנהלי כל הארגונים המעורבים יפעלו באומץ, יהיו בעלי חזון, ויפגינו מנהיגות, לטובת המטרה ולא רק לטובת הארגון שלהם.

המחבר הוא מהנדס יועץ בנושאי בטיחות וחומרים מסוכנים, ומכין חומרי הדרכה, וחוות דעת מומחה עבור הליכים משפטיים.

גילוי נאות: מחבר המאמר הגיש עתירה מינהלית בדרישה שכב"ה תפרסם לציבור את נהליה, כנדרש בחוק חופש המידע