פרשנות | תרחיש האימים: אם איראן תחצה את הסף הגרעיני – מה עושים?

הכל דמיוני-עתידי, פרי דמיונו הקודח של הכותב. מדינת ישראל מתעוררת בוקר אחד לשמע ידיעה דרמטית: איראן ביצעה ניסוי גרעיני מוצלח. איראן היא מדינה גרעינית. לא סף, אלא מדינה בעלת נשק גרעיני. חברה חדשה במועדון האקסלוסיבי של הודו ופקיסטן, צפון קוריאה ורוסיה, ארה"ב, בריטניה וצרפת. עכשיו גם טהרן.

מדינת ישראל מתעוררת לדילמה קשה מנשוא: מה עושים. השיחות, הדיונים והפגישות בין נציגי ארה"ב לאיראן בתיווכי עומאן ואחרים לא עלו יפה. הסכם אמריקני חדש עם ממשל טהרן לא הועיל. הסוכנות לאנרגיה אטומית בווינה מיותרת. חסל סדר פיקוח של פקחי או"ם. מועצת הביטחון של האו"ם לא מנעה. טהרן, שהצהירה על תכנית גרעין למטרות שלום, השלימה תכנית נשק גרעיני וביצעה ניסוי מוצלח.

סכנה קיומית לישראל

בצדק גמור רואה ישראל בגרעין איראני סכנה מוחשית ואיום כבד על המדינה. סכנה קיומית, מכיוון שמאז שלטון האייטולות לא היסס המשטר הזה לאיים בהשמדת ישראל. מדינה חברה באו"ם מאיימת בהשמדת מדינה אחרת חברה באו"ם.

לפני שחושבים מה לעשות, יש להביע תקווה שבכספות סודיות של הממשלה, צה"ל, אמ"ן, מוסד, מל"ל ובכל המקומות הרלוונטיים מונחים תיקים מוכנים שתוכנם לפי התרחיש הדמיוני - תגובות להתפתחות פוליטית-מדינית-צבאית-ביטחונית שפירושה איראן היא מדינה גרעינית.

מאזן אימה מזרח תיכוני?

תיאורטית ניתן לטעון שיווצר מאזן אימה מזרח תיכוני, דומה לזה ששרר בין ארה"ב לבריה"מ בימי המלחמה הקרה. עובדה, נשק גרעיני ומלחמות לא היו בין שתי מעצמות העל. אבל מאזן אימה דורש שני צדדים לטנגו המבעית הזה. כלומר, אם איראן גרעינית, האם גם לישראל יש נשק גרעיני, למען האיזון. מה שלבטח יש לישראל היא מדיניות עמימות ותיקה שגורסת הסתרה, שתיקה, אי התייחסות לנושא. אין סימנים לכוונות לשנות את מדיניות העמימות.

על ארגונים רלוונטיים בעולם וכלי תקשורת לא חלה חובת העמימות. לפיכך הנה לקט מקרי ממקורות גלויים לחלוטין, זמינים בהקלדה קלה בגוגל השבוע. ויקיפדיה: מעריכים שלישראל יש בין 90 ל-400 ראשי נפץ גרעיניים. אמצעי השיגור שלה הם מטוסי קרב F-15, F-16, צוללות 'דולפין' וטילי 'יריחו'.

המרכז לפיקוח על נשק ואי הפצת נשק גרעיני: ישראל לא חתומה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני. הערכה שיש לה בין 100 ל-200 רש"קים מבוססי פלוטוניום. אוניברסיטת נגסקי ביפן, מרכז המחקר לביטול נשק גרעיני: החל משנות ה-60 יש לישראל שני סוגים של טילים בליסטיים ופצצות מוטסות וצוללות. 

משנת 2020 יש לישראל בסביבות 300 ק"ג אורניום מועשר ברמה גבוהה ו-980 ק"ג פלוטוניום ברמה גבוהה. לייצור פצצה גרעינית יש צורך ב-12 עד 18 ק"ג אורניום מועשר (HEU) או בארבעה עד שישה ק"ג פלוטוניום. בנוסף יש לישראל חומר בקיע גרעיני השווה ל-180 עד 270 רש"קים.

PERPLEXITY: (מנוע חיפוש חדש יחסית, 2022, מבוסס על מודלים של AI): רוב ההערכות הן שלישראל יש בין 90 ל-400 ראשי נפץ גרעיניים. הערכות מכון SIPRI השוודי משנת 2024: יש לישראל בין 90 ל-300 רש"קים גרעיניים. הכור הגרעיני בדימונה מייצר פלוטוניום שמפיק חומר מספיק ל-100 עד 200 פצצות.

על פי אותם מקורות גלויים, לישראל יש יכולת שיגור תלת-שכבתית המורכבת ממטוסי קרב F-15 ו-F-16 בבסיסי תל נוף וחצרים. יש לה טילים בליסטיים 'יריחו', כולל גרסה בין-יבשתית לטווח של עד 11,500 ק"מ, וצוללות 'דולפין' חמושות בטילי שיוט. יש ידיעות שיש לישראל נשק גרעיני טקטי ופצצות נויטרון. עד כאן כמה דוגמאות למה שבעולם חושבים שיש לישראל.

האופציות הצבאיות ומגבלותיהן

מרוץ חימוש בין איראן לישראל יהיה שונה מזה שהיה בין ארה"ב לבריה"מ, שכן שתיהן לא איימו הדדית בפומבי להשמיד זו את זו, בשונה מאיומי טהרן להשמיד את ישראל. למעשה אין צורך להשתמש בנשק גרעיני. די שיודעים שהוא נמצא בידי מדינה שבנקל תנצל את הידיעה לצורכי סחיטה גרעינית ואיומים. 

טהרן גרעינית יכולה לתבוע מישראל להפסיק מלחמה, לצאת מעזה, מלבנון, מסוריה ומהשטחים, להקים מדינה פלשתינית, להתפרק מנשקה, לרדת מהר הבית. כל דרישה כזו, כשהיא מלווה באיום אפילו מרומז בשימוש בנשק גרעיני, מותירה את המאויים במצב בלתי אפשרי, שעלול להוביל למלחמה או לכניעה. שלא לדבר על סכנת זליגת נשק גרעיני לידי ארגון טרור.

אופציה התקפית: תקיפת מדינה בעלת נשק גרעיני היא עניין מסוכן מאין כמוהו, שעלול לגרום לאסון גרעיני למדינות, לאזורי עולם נרחבים ולמיליוני אזרחים. אופציה הגנתית: יש הבדל משמעותי בין שכבות ההגנה האווירית של ישראל (חץ, כיפת ברזל, קלע דוד, בעתיד לייזר) כשהן מכוונות נגד טילים קונבנציונליים לבין תקיפת סוללות טילים נושאי רש"קים גרעיניים, אפילו טקטיים קטנים.

מסקנה: את סכנת הגרעין האיראני יש לפתור הרבה לפני מה שעלול לקרות בתרחיש הנ"ל, לפני שאיראן גרעינית, להקדים תרופה למכה קטלנית מאין כמוה. נשק גרעיני בידי אויב איננו משחק מלחמה. זה נשק יום הדין. דרך אחת היא תקיפת אתרי הגרעין של איראן בשלב הנוכחי כשאיראן נחשבת לכמעט-סף גרעינית. תקיפה ישראלית או אמריקנית-ישראלית משולבת.

דיפלומטיה אגרסיבית: חלון הזדמנויות אחרון?

יש אופציה שעשויה להיות זמינה בתקופה הנוכחית כאשר חודש המו"מ בין איראן לארה"ב, לפני שיקרה הרע מכל: מו"מ דיפלומטי לקראת פתרון ללא מלחמה, אבל מסוג חדש. כל מי שעוסק בתחום מניעת גרעין איראני חייב להקדיש לכך את מלוא הידע, הניסיון, העורמה, התחכום ויכולות המו"מ.

אין די בוויטקוף ובעבאס עראקצ'י. זה נושא שמחייב לגייס גורמים אזוריים ועולמיים בעלי עניין שיהוו מנופי לחץ על המשטר באיראן. יש מדינות אינטרסנטיות: מדינות המפרץ, סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר מבוהלות מנשק גרעיני איראני לפחות כמו ישראל. לרתום אותן לנושא מניעת מרוץ גרעין מזרח תיכוני הרסני. כמו גם את מצרים, טורקיה ומדינות אירופה, איחוד אירופה, נאט"ו, וגם או"ם, לנקיטת אמצעי מניעה אגרסיביים נגד טהרן, לפני שגם סעודיה, מצרים וטורקיה יחשקו בנשק גרעיני משלהן.

הנה אתגר לנשיא טראמפ, אביר הדילים. כי נשק גרעיני איננו צעצוע יוקרתי, זה צעצוע מוות.