פרשנות | גל מינויים בצמרת אמ”ן בעקבות מחדל אוקטובר: ניסיון לאיחוי שברים, או מהלך קוסמטי?
המינויים, גובשו על ידי ראש אמ”ן, אלוף שלומי בינדר, ואושרו על ידי הרמטכ”ל ושר הביטחון. הם כוללים שורה של קצינים וקצינות שימונו לתפקידי מפתח ביחידות הקריטיות של אמ”ן
כשנה וחצי לאחר מתקפת חמאס הרצחנית ב-7 באוקטובר, ובעקבות הכשל המודיעיני החמור שעמד בלב האירועים, הרמטכ”ל רב-אלוף אייל זמיר מאשר שורת מינויים נרחבת בצמרת אגף המודיעין. אף שאיש בצה”ל לא מגדיר זאת כך בפומבי, מדובר באחד הצעדים הבולטים עד כה שניתן לפרשם כניסיון “לנקות את השולחן” ולהכניס דם חדש להנהגה המודיעינית – יוזמה שמגיעה בעיכוב לא מבוטל ובצל אי-אמון ציבורי עמוק.
המינויים, גובשו על ידי ראש אמ”ן, אלוף שלומי בינדר, ואושרו על ידי הרמטכ”ל ושר הביטחון. הם כוללים שורה של קצינים וקצינות שימונו לתפקידי מפתח ביחידות הקריטיות של אמ”ן – בהן יחידה 8200, חטיבת המחקר, מערך המבצעים המיוחדים וחטיבת ההפעלה המבצעית. לא מדובר בשינויים קוסמטיים: קצינים, רבים מהם בדרגת סגן-אלוף שיועלו לדרגת אלוף-משנה, נכנסים לעמדות השפעה שעד לאחרונה היו מאוישות על ידי בכירים שהיו שותפים, במישרין או בעקיפין, לכשל שטרם נבחן לעומקו בפורומים ציבוריים או משפטיים.
ביחידה 8200, שהייתה בליבת הביקורת על כשלי ההתרעה, ימונה אלוף-משנה ר’ למפקד מרכז, לצדו תמונה אלוף-משנה מ’ – מינוי נשי נוסף לדרג הבכיר ביחידה. סגני-אלוף ת’ וא’ יועלו אף הם לדרגת אלוף-משנה ויקבלו אחריות על מרכזי פעילות. מינוי חריג במיוחד הוא של סגן-אלוף (מיל’) נ’, כיום אזרח עובד צה”ל, למפקד מרכז – צעד שמעיד אולי על חסר בכוח אדם מנוסה בתוך המערכת הצבאית עצמה. סגן-אלוף נוסף ימונה לראש מטה היחידה – תפקיד שאמון על ניהול המשאבים והתהליכים ביחידה הרגישה.
בחטיבת המחקר, שאמונה על גיבוש הערכת המודיעין הלאומית – ההערכה שנכשלה כישלון קולוסאלי ערב הטבח – ימונה אלוף-משנה י’ לראש זירה, ולצדו סגן-אלוף ק’, שתועלה לדרגת אלוף-משנה ותכהן גם היא בתפקיד דומה. גם בחטיבת ההפעלה המבצעית, המנהלת את הפעלת המקורות האנושיים של צה”ל, מתבצע גל מינויים דומה הכולל שלושה קצינים שיקבלו אחריות על זירות פעילות ויועלו בדרגה.
ריבוי המינויים, בפרט ביחידות שעומדות בלב הביקורת, נועד לשדר מסר ברור של שינוי. אך השאלה המרכזית – מי אחראי לכישלון, והאם הופקו לקחים אמיתיים – נותרת ללא מענה פומבי. אף אחד מהמפקדים שהיו בעמדות מפתח ערב המתקפה לא נושא באחריות ישירה, ודוח תחקיר כולל, שקוף ואזרחי – טרם פורסם.
גם זהות מקבל ההחלטות אינה ברורה לחלוטין. לא ידוע האם המינויים גובשו טרם כניסתו של זמיר לתפקיד או ביוזמתו. מה שכן ידוע הוא שזמיר מינה ועדה חדשה לבחינת תחקירי צה”ל על מחדל אוקטובר – מהלך שמרמז על חוסר שביעות רצון מהתחקירים הפנימיים שבוצעו בתקופת קודמו, רא”ל (מיל’) הרצי הלוי. המשמעות: השינויים הנוכחיים עשויים להיות רק תחילתה של רפורמה רחבה יותר – או לחילופין, ניסיון לרכך את הביקורת עד יעבור זעם.
המפקדים החדשים נכנסים לתפקידיהם בעיצומה של מלחמה מתמשכת בעזה, במקביל לאיומים גוברים מצפון וממערכת אזורית בלתי יציבה. אמ”ן, שספג מכה תדמיתית קשה, יידרש כעת להוכיח שהוא מסוגל לספק מודיעין רלוונטי ומדויק בזמן אמת – ולהחזיר לעצמו את אמון הציבור, הפוליטיקאים והלוחמים בשטח.
המינויים החדשים, ככל שיהיו מרשימים על הנייר, הם רק חלק מהתמונה. אם לא תתלווה אליהם גם שקיפות, אחריות אישית ותיקון עומק של תפיסות עבודה – ייתכן שהשינוי יישאר ברמת הסמלים בלבד.