בעקבות השרפה בצפון מקדוניה: גורמים לריבוי שרפות קטלניות במועדוני לילה

בעקבות השריפה במועדון הלילה Pulse שבצפון מקדוניה, שגרמה למותם של לפחות 60 בני אדם ולפציעתם של יותר מ-155, אתר האינטרנט theconversation.com הקדיש מאמר לנושא שריפות בניינים קטלניות, שרבות מהן היו במועדוני לילה.

מאז שנת 1940 זוהו לפחות 24 שריפות במועדוני לילה שבכל אחת מהן מתו עשרה אנשים או יותר. ביחד, 24 התקריות הללו אחראיות לפחות ל-2,800 מקרי מוות, עם כמעט 1,300 במאה ה-21 לבדה.

השריפה ב-Cocoanut Grove בעיר בוסטון שבארה"ב (1942) נותרה הקטלנית ביותר שתועדה אי פעם: 492 בני אדם נהרגו בה. הקישוטים הדליקים והיציאות הנעולות של המועדון הפכו את מה שהיה אמור להיות בילוי לילי רגיל לאחד מאסונות השריפה החמורים בהיסטוריה.

בשריפה ב-República Cromañón שבארגנטינה (2004) נהרגו 194 בני אדם, והיא נגרמה מפירוטכניקה שהציתה חומרים דליקים בתוך המועדון.

השריפה במועדון הלילה Kiss בברזיל (2013) גבתה את חייהם של 242 בני אדם.

לאחרונה (2022) שריפה במועדון הלילה Mountain B בתאילנד הרגה 23 בני אדם.

13 אנשים מתו בשריפה במועדון הלילה Fonda Milagros שבספרד (2023).

וכעת, מועדון הלילה Pulse בצפון מקדוניה מצטרף לרשימה הארוכה הזו.

מדוע מועדוני לילה כל כך מועדים לשריפות? שני גורמים מרכזיים תרמו לתדירות ולחומרה של אסונות השריפה הללו:

שימוש בפירוטכניקה, בזיקוקין ובחומרים דליקים

צפיפות ויציאות חירום חסומות או לא מספיקות

אחד הגורמים השכיחים ביותר לשריפות במועדוני לילה היה השימוש בפירוטכניקה, בזיקוקין ובחומרים דליקים בחללים סגורים. אלו היו מעורבים לפחות בשש מהשריפות הקטלניות ביותר במועדוני לילה, כולל השריפה האחרונה במועדון הלילה Pulse בצפון מקדוניה, וכן ב-The Station (ארצות הברית, 2003), Kiss (ברזיל, 2013), Colectiv (רומניה, 2015), Lame Horse (רוסיה, 2009) ו-República Cromañón (ארגנטינה, 2004).

בשימוש בחללים סגורים (In-door), פירוטכניקה וזיקוקין עלולים להצית בקלות חומרי תקרה דליקים, קצף אקוסטי או קישוטים. במקרים מסוימים זיקוקין - השונים מפירוטכניקת במה ולפעמים בשימוש לא חוקי בחללים סגורים - שיחקו תפקיד. השריפה במועדון הלילה Lame Horse, שבה נהרגו 156 בני אדם ברוסיה ב-2009, נגרמה מניצוץ של זיקוקין שהצית תקרה נמוכה מכוסה בקישוטי פלסטיק דליקים.

גם כאשר שריפות אינן מתחילות מפירוטכניקה או מזיקוקין, החומרים המשמשים בפנים מועדוני לילה יכולים להפוך במהירות שריפה קטנה לאסון גדול.

קצף בידוד, חיפויי עץ, קישוטי פלסטיק ושטיחים מקיר לקיר היו כולם גורמי מפתח בשריפות מועדוני לילה בעבר. ב-Cocoanut Grove (בוסטון, 1942), עצי דקל מלאכותיים וקישוטים דליקים אחרים ליבו את האש.

כשלים בפינוי היו גורם לריבוי הרוגים ופצועים כמעט בכל שריפה גדולה במועדון לילה.

במקרים מסוימים, הקהל עשוי שלא לזהות מיד את חומרת המצב, במיוחד אם הם טועים לחשוב שאזעקות הן אזעקות שווא או אפקטים מיוחדים (למשל, מכונות עשן, מוזיקה רועשת).

יתר על כן, המבלים עלולים להיות שיכורים בגלל אלכוהול או סמים אחרים. שיכרון בשילוב עם חוסר התמצאות פוטנציאלי עקב תאורה עמומה יכול להפחית עוד יותר את השיפוט במהלך פינוי.

ברור שהדרך הטובה ביותר להגן על המבלים היא למנוע שריפה מלכתחילה. אבל בסביבות שבהן סיכוני השריפה גבוהים מטבעם, היכולת לפנות אנשים במהירות היא קריטית. מועדוני לילה, לעומת זאת, יש רקורד גרוע בכל הנוגע לאמצעי בטיחות פינוי.

מועדוני לילה הם בין החללים הפנימיים הצפופים ביותר. בעוד שצפיפות הקהל היא חלק מהעיצוב והאווירה של מועדון לילה, צפיפות-יתר מעבר ליכולת החוקית היא נפוצה.

קהל שהתאסף בהדרגה במשך כמה שעות חייב להתפנות לפתע תוך שניות או דקות כדי לשרוד שריפה. זה נעשה קשה יותר בגלל מסדרונות צרים ויציאות מוגבלות שהופכים במהירות לצווארי בקבוק, כאשר מאות אנשים מנסים לברוח בבת אחת.

יתרה מזאת, לא כל היציאות נגישות תמיד במהלך שריפה. בכמה אסונות קודמים במועדוני לילה יציאות חירום נעולות או חסומות החמירו משמעותית את מספר ההרוגים.

מועדוני לילה פגיעים במיוחד לשריפות בשל שילוב של סיכונים מבניים, חומרים לא בטוחים, צפיפות יתר וכשלים רגולטוריים.

בעוד שהתנהגות אנושית משחקת תפקיד באופן שבו שריפות מתפתחות בחללים סגורים כמו מועדוני לילה, אנשים צריכים להיות מסוגלים לצאת לבילוי לילי ולצפות לחזור הביתה בשלום.

פיקוח רגולטורי חייב להבטיח עמידה קפדנית בקודי האש. במקומות אלו צריכות להיות מערכות כיבוי אש [כגון מתזים (ספרינקלרים), מטפים וגלאי עשן] כדי לשלוט או להכיל שריפות לפני שהן מתפשטות, ויציאות חירום נאותות.

מועדוני לילה צריכים לאסור על פירוטכניקה וזיקוקין במקומות סגורים, מכיוון שההיסטוריה הראתה שוב ושוב את השלכותיהם הקטלניות.

יש לאכוף מגבלות קיבולת ויציאות חירום צריכות להיות נגישות בכל עת.

באוסטרליה יש תקנות בטיחות אש מחמירות למועדוני לילה, כאשר המקומות נדרשים למערכות כיבוי אש, יציאות חירום וצוות מיומן לניהול סיכוני שריפה.

מודעות ציבורית היא גם מפתח. המבלים צריכים להבין את הסיכון האמיתי של שריפות במועדוני לילה ולהיות מוכנים להתפנות במהירות אך ברוגע אם תתעורר סכנה.

המידע מסתמך על פרסומים שהופיעו בקבוצות ה-LinkedIn שאני מנהל: Explosives / Blasting (Energetic Materials) OSH, ו-Fireworks and Pyrotechnics OSH.