עתיד הסייבר הישראלי: דיפ-פייק, AI והצפנה פוסט-קוונטית - איפה נראה את החידושים הבאים?
בכנס סייברטק גלובל בתל אביב ניסו מומחים בתחום הסייבר להעריך מה צופן עתיד התחום
Photo: Gilad Kavalerchik
בכנס סייברטק גלובל בתל אביב, פאנל בהנחיית יואב לייטסדורף, שותף מנהל ב-YL Ventures (ארה"ב), בחן את הצמיחה של מגזר הסייבר הישראלי למרות משברים מתמשכים. בין חברי הפאנל היו קרל מטסון, CISO ב-Endor Labs (ארה"ב); ברק שוסטר, שותף ב-Battery Ventures (ישראל); וספיר הרוש, שותפה ב-Third Point Ventures (ישראל).
לייטסדורף פתח את הדיון בהדגשת הניגוד הבולט בין האתגרים הגיאופוליטיים של ישראל לבין 4 מיליארד הדולרים המדהימים במימון סייבר שהמדינה השיגה בשנה שעברה. כיצד ההצלחה הזו נמשכת לנוכח מצוקה?
חברי הפאנל ייחסו זאת למערכת הכללים הייחודית של ישראל, המעצבת את מעמדה כמובילה עולמית בתחום הסייבר. בניגוד למדינות אחרות, ישראל פיתחה אקוסיסטם המאפשר חדשנות וחוסן מתמשכים. עובדים ממשיכים לספק תוצאות גם בזמן שהם משרתים בשטח, ופועלים על מה שחברי הפאנל תיארו כ"טייס אוטומטי".
הדיון עבר אז למימון בשלב מוקדם, כאשר חברי הפאנל ציינו כי ישראל ראתה לפחות 50 סבבי סיד הקשורים לאבטחה בשנת 2024, בסך כולל של 400 מיליון דולר. בהתחשב בסיכונים, כיצד משקיעים מקבלים ביטחון בסטארטאפים ישראליים?
חברי הפאנל הצביעו על הרקע יוצא הדופן של המייסדים, שרבים מהם יוצאים מיחידות מודיעין צבאיות עילית כמו יחידה 8200. בישראל, כישורים אלה מובילים לעתים קרובות לחברות מצליחות, בעוד שבארה"ב, אפילו רקע אקדמי מהשורה הראשונה לא תמיד מתורגם לסטארטאפים בעלי ביצועים גבוהים.
מנקודת מבט של קרן גידור, חברות סייבר מקבלות הערכות שווי גבוהות משמעותית מחברות תוכנה מסורתיות, בין השאר בשל מיזוגים ורכישות תכופים. וויז (Wiz) צוינה כדוגמה מצוינת לחברה שהשיגה תשואות ענק למרות הערכות שווי גבוהות.
לייטסדורף העלה שאלה מכרעת: בעוד שמשקיעים מקווים שסטארטאפים יגדלו ויהפכו למובילי תעשייה, רבים יוצאים מוקדם מדי. מה מבדיל בין אלה שמשיגים הצלחה לטווח ארוך?
חברי הפאנל הדגישו בידול - בין אם באמצעות קונספט, טכנולוגיה או ארכיטקטורה - כגורם מפתח בקביעת פוטנציאל המנהיגות. חברות המתמקדות בתחומי נישה ומפתחות פתרונות ייחודיים סביר יותר שיהפכו למובילות קטגוריה. בנוסף, כאשר חלק גדול מתקציבי הסייבר מוקצים לגיוס עובדים, שיפור היעילות יכול לעזור לסטארטאפים למשוך מימון.
עבור סטארטאפים בשלב מוקדם, טיפוח תומכים נלהבים חשוב לא פחות מבניית עסק חזק. "מייסדים לא צריכים רק ליצור חברות; הם צריכים ליצור פנאטים - CISOs אובססיביים לפתרונות שלהם", ציין אחד מחברי הפאנל.
במבט קדימה, אילו תחומים ישבשו יזמי הסייבר הישראלים בשנים הקרובות?
חברי הפאנל הדגישו את ההתכנסות הגוברת של תחומים שהיו בעבר נפרדים, והציעו שהשיבושים העתידיים יגיעו מחברות שמצליחות לגשר בין קטגוריות מרובות. הזדמנות מפתח נוספת טמונה בהגנה מפני דיפ-פייק (deepfake) - תחום שבו לסטארטאפים ישראליים יש פוטנציאל לבסס תפקיד מוביל.
בעוד שמגזר הסייבר הישראלי הפגין חוסן, חברי הפאנל הזהירו מפני סיכונים מתעוררים. בינה מלאכותית (AI), למשל, מייצגת גם הזדמנות וגם אתגר - ישראל הייתה איטית יותר בפיתוח ארכיטקטורות AI ייחודיות בהשוואה למתחרות גלובליות. עם זאת, בתמיכה חזקה של אוניברסיטאות מקומיות, למדינה יש פוטנציאל להוביל בהצפנה פוסט-קוונטית ובחידושים טכנולוגיים עמוקים מעבר לפלטפורמות אינטגרציה.
כשהדיון הסתיים, חברי הפאנל הדגישו את החשיבות של הסתגלות מתמדת. האקוסיסטם של הסייבר הישראלי שגשג על ידי אימוץ חדשנות לנוכח מצוקה, ועם השקעות אסטרטגיות בטכנולוגיות מתפתחות, הוא יכול לשמור על מעמדו כמוביל עולמי בשנים הבאות.