ישראל נערכת למתקפת הסייבר הבאה: איום המחשוב הקוונטי והבינה המלאכותית
הממשלה נדרשת להיערך לפריצת הצפנות ולשימוש זדוני בבינה מלאכותית, על רקע התגברות איומי הסייבר הגלובליים. כך אומר יגאל אונא, לשעבר ראש מערך הסייבר הלאומי במסגרת כנס סייברטק
בעידן של סכסוכים גלובליים גוברים ואיומי סייבר המתפתחים במהירות, ממשלת ישראל נדרשת לחיזוק ההגנה על נכסיה הדיגיטליים. תובנה זו מגיעה על רקע גל חדשנות טכנולוגית, הכולל בין היתר את התפתחות הבינה המלאכותית (AI), האינטרנט של הדברים (IoT) ומטבעות קריפטוגרפיים. אולם, טכנולוגיית המחשוב הקוונטי והשימוש הגובר בבינה מלאכותית מעוררים דאגה מיוחדת בקרב מומחי אבטחת סייבר.
מומחים בתחום מסבירים כי מחשוב קוונטי מייצג שינוי מהותי באופן שבו מידע מעובד ומאובטח. שיטות ההצפנה הנפוצות כיום, שעשויות לקחת טריליוני שנים לפריצה באמצעות מחשבים קלאסיים, עלולות להיפרץ תוך שניות על ידי מחשבים קוונטיים חזקים מספיק.
"ממשלת ישראל היא מהראשונות להכיר בכך שזו הולכת להיות בעיה", אמר יגאל אונא, לשעבר ראש מערך הסייבר הלאומי במסגרת כנס סייברטק. אונא הזהיר כי האיומים העתידיים לא יוגבלו לפריצות Wi-Fi או תוכנות כופר, וקרא להיערכות מקיפה לאתגרים הקרובים.
האיום הקוונטי נובע מהשימוש הנרחב בהצפנה בתחומים רבים, החל מכלי נשק גרעיניים ועד למטבעות קריפטוגרפיים. רוב שיטות ההצפנה הללו מבוססות על פונקציות מתמטיות ואלגבריות, מה שהופך אותן לפגיעות במיוחד לפריצה באמצעות מחשבים קוונטיים.
"שחקנים זדוניים כבר אוספים נתונים מוצפנים היום, מתוך כוונה לפענח אותם בעתיד", הזהיר אונא. "ברגע שנגיע ל'יום הקוונטי' (Q-Day), שבו מחשבים קוונטיים יהיו מספיק חזקים, כל הנתונים המוצפנים הללו יהיו חשופים". ההערכות לגבי מועד ה"יום הקוונטי" משתנות, אך קיימת הסכמה רחבה כי הוא קרוב משחשבו בעבר, ואולי אף יתרחש בעשור הקרוב.
לצד האיום הקוונטי, גובר החשש מהשימוש בבינה מלאכותית בתחום הסייבר. בינה מלאכותית הופכת לכלי נגיש, היכול לשמש הן למטרות הגנה והן למטרות תקיפה. מומחים מזהירים כי היכולת ליצור מתקפות סייבר מתוחכמות באמצעות בינה מלאכותית הופכת פשוטה יותר ויותר.
אונא זיהה שבע מגמות מרכזיות שיעצבו את תחום הסייבר בשנים הקרובות: קוונטום, בינה מלאכותית, הגורם האנושי, לוחמת השפעה, זיהוי משתמש, תפקיד ה-CISO והתרבות הארגונית, ושיתוף פעולה.
הגורם האנושי ממשיך להוות נקודת תורפה משמעותית, כאשר הנדסה חברתית וניצול חולשות אנושיות משמשים לפריצה למערכות מאובטחות. לוחמת השפעה, הכוללת שימוש בכלי סייבר להפצת מידע כוזב, תעמולה והשפעה על דעת הקהל, צפויה אף היא להתגבר.
פיתוח טכנולוגיות זיהוי מתקדמות הופך קריטי לאבטחת זהויות דיגיטליות ולמניעת גניבת זהות. במקביל, גוברת ההכרה בתפקידם המרכזי של מנהלי אבטחת מידע (CISO) בבניית תרבות ארגונית המודעת לאיומי סייבר. שיתוף פעולה בין גופים ממשלתיים, חברות פרטיות ומוסדות אקדמיים הופך הכרחי להתמודדות עם האיומים המורכבים.