ההשלכות התקציביות של חרבות ברזל: תקציב הביטחון טס לשמיים, הגירעון בעקבותיו

שנת 2024 תיחרט כנקודת מפנה דרמטית בתקציב המדינה – לא רק בשל הלחימה העזה בזירות רבות, אלא בעיקר בשל ההשלכות התקציביות חסרות התקדים שנלוות אליה. מהדוחות על ביצוע התקציב שפרסם החשב הכללי באוצר לשנת 2024, עולה תמונה ברורה: תקציב הביטחון לא רק חרג ממסגרות העבר, אלא הפך לגורם הדומיננטי בעיצוב מבנה ההוצאות של הממשלה.

הוצאות הביטחון בשנת 2024 זינקו לרמה של 168.5 מיליארד ש״ח, המהווים 8.4% מהתוצר, לעומת 5.2% בלבד ב-2023. מדובר בגידול של כ-70 מיליארד ₪ תוך שנה – זינוק של למעלה מ-70%. ניתוח הרכב התקציב מגלה כי מתוך הגידול הזה, כ-78 מיליארד ₪ שויכו ישירות להוצאות מלחמת “חרבות ברזל”, כולל רכישות חירום, תגבור כוחות ושיקום מיידי של מערכים מבצעיים.

ההשפעה המיידית הייתה העמקת הגירעון התקציבי, שעמד בשנת 2024 על 135.6 מיליארד ש״ח, שהם 6.8% מהתוצר, לעומת 4.1% בשנה שקדמה לה. כמעט כל הגידול בגירעון מיוחס להוצאות הביטחוניות והאזרחיות שנבעו מהמלחמה, ובראשן פינוי יישובים, תשלומי פיצויים, ומימון חלקי של מערך העורף.

מעניין לציין כי דווקא בצד ההכנסות נרשמה התאוששות נאה – עלייה של כ-10.5% בהכנסות המדינה (ל-484.9 מיליארד ש״ח), תוצאה של שיפור בפעילות הכלכלית במחצית השנייה של השנה, על אף משבר המלחמה. אולם גם צמיחה זו לא הצליחה לקזז את הפער שנפער בצד ההוצאה.

מעבר למספרים, הדוח משקף שינוי עמוק בסדרי העדיפויות התקציביים של ישראל. מגמת הקיטון בהוצאות הביטחוניות שאפיינה את העשור האחרון נבלמה באחת – ובמקומה חזרנו למבנה תקציבי המזכיר את העשורים הקודמים, בהם הביטחון כילה את חלק הארי של המשאבים.

השאלה הגדולה כעת היא האם מדובר בתופעה חד-פעמית – או שמא אנו בפתחו של עידן חדש, שבו הביטחון והחירום חוזרים לעמוד בראש הפירמידה הכלכלית. על רקע האתגרים הגאו-פוליטיים המתמשכים, קשה לראות את מגמת הגידול נבלמת בקרוב.