פרשנות | מבוי סתום בעזה: לחימה נמשכת, חטופים אין

הנשיא טראמפ ושר הביטחון ישראל כ"ץ חוזרים ומאיימים בגיהינום. עד כה, הגיהינום הוא של משפחות החטופים. החל מהשבוע, הם ראו חידוש לחימה בעזה מהאוויר ומהקרקע, אבל חטופים אין.

הרמטכ"ל החדש סייר השבוע ברפיח ואמר ללוחמים שהשבת החטופים היא משימת-על של צה"ל. ראש הממשלה נתניהו אמר השבוע שהדרג המדיני קיבל את הסכמת הדרג הצבאי לצאת למבצע "עוז וחרב". אם כך, מותר להניח שהרמטכ"ל וקציני מטהו והקצונה הבכירה שותפים לדעה שהחזרת החטופים תתאפשר רק בכוח, בפעולה צבאית "עצימה". "מו"מ תחת אש", אמר נתניהו.

לא נחשוד חלילה במי ממפקדי צה"ל והרמטכ"ל בראשם שהסכימו לצאת לפעולה בלי להיות משוכנעים שזו אכן הדרך היחידה, או הטובה ביותר, לשחרור החטופים. נכון שהדרג המדיני קובע ומחליט והצבא מבצע. זה החוק וכך מקובל.

בציבור אין ספק שרובו אינו משוכנע שרק בפעולה צבאית עצימה יושג שחרור החטופים. כך משדרים מאות אלפי המוחים והמפגינים שחידשו השבוע פעילות בכיכרות, בצמתים ובדרכים. חלק גדול מהציבור הזה הם רבבות חיילי מילואים, קבע וסדיר, שחלקם יצאו, ואולי ייצאו, למבצע צבאי נוסף בעזה. האם המבצע הזה יביא להחזרת החטופים? ספק רב.

מזרחן בכיר באקדמיה סיכם השבוע את הדילמה הקשה: גם חידוש הלחימה והחרפתה ("גיהינום") ובמקביל גם שחרור חטופים, "שני אלה לא הולכים ביחד". ימים אחרי תחילת התקיפה וכתישת מטרות על ידי מטוסי חיל האוויר, אין סימן רציני לנכונות חמאס לשוב למו"מ על עסקה, למעט הסיסמה הישנה שהם יהיו מוכנים לשחרר חטופים אם תהיה הפסקת האש וצה"ל יוציא את כל כוחותיו מהרצועה. מה שכן שומעים הן האשמות הדדיות ישראל-חמאס בשאלה מי לא עמד בתנאי העסקה.

בכיר שב"כ לשעבר שהכיר בעברו את הנפשות הפועלות אמר שמוחמד סינוואר גרוע וקיצוני יותר מאחיו המנוח יחיא סינוואר. החטופים הם קלף חיוני לשרידות צמרת חמאס. גורל מיליוני תושבי עזה אינו מטריד אותם, והסיכוי קלוש שארגון הטרור יוותר על הנוסחה שלו: חטופים תמורת יציאת צה"ל מהרצועה.

בינתיים הכל תלוי על בלימה המורטת עוד יותר את עצבי משפחות החטופים והציבור: לחימה יש, מו"מ רציני אין. בקהיר נמצא צוות מו"מ מישראל ונציגי המתווכות, אך התקדמות אין. טראמפ ושליחו וילקוף עסוקים עם פוטין ורוקמים שם עסקאות נדל"ן אוקראיני. הממשל האמריקני מראה המון רצון טוב, אישר את חידוש הלחימה, הנשיא מאיים בגיהינום, אבל חטופים אין.

בבית גוברות המחאה וההפגנות ההמוניות נגד מה שנראים לתנועות המחאה כנגעי השלטון: מוחים נגד ההפיכה המשטרית שנמשכת במקביל למלחמה, נגד פיטורי ראש שב"כ, נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית. משפחות החטופים עושות כל בוקר את דרכן העצובה אל הכנסת כדי לנצל את "זכות" הדיבור באוזני חברי הוועדות.

ככל שחולפים הימים, היחס וההתייחסות למשפחות מכמה ח"כים גסה ובוטה. "אנחנו מפריעים להם", התלוננה אם של חטוף. ואמנם, קשה להאמין ולהבין תופעה מעוותת של משפחות אזרחים חטופים בשבי ארגון טרור זוכות ליחס שקרוב לשנאה מטעם נבחרי עם ששייכים לקואליציה השלטת.

המחאה צוברת תאוצה. יותר ויותר אזרחים באים לכיכרות, לצמתים ולדרכים המובילות לקרית הממשלה. חלקם ישנים באוהלים. ברשתות החברתיות עולים פוסטים של זעם ותסכול. יש דיווחים שעלולות להתרחב תופעות של סרבנות, אי גיוס למילואים. בעיקר בקרב כאלו שסופרים את ימי המילואים שעשו מאז אוקטובר 2023 במאות ימים.

צה"ל מפרסם את המטרות שמטוסי חיל האוויר תוקף בעזה: אמל"ח, מפקדות, חיסול בכירים, ריכוזי נשק, מנהרות. רשימת מטרות שנשמעת מוכרת מזה שנים רבות.

חובה להציב בפני הרמטכ"ל את השאלה: האם הוא וחבריו למטכ"ל באמת סבורים שתקיפות אלו, אפילו יהיה תמרון קרקעי ואוגדות ייכנסו שוב לעזה, האם זה יביא את החטופים. לציבור יש זכות לדעת אם לאמ"ן ולמודיעין שב"כ יש מידע מהימן שקובע בביטחון שכתישת עוד כמה עמדות חמאס וג'יהאד ברצועה תביא לשולחן המו"מ את נציגי חמאס כדי לקדם שחרור חטופים.

בין החטופים יש חיילי צה"ל ששלחו המדינה, מערכת הביטחון וצה"ל למלא את תפקידם הצבאי והם נפלו בידי חמאס כתוצאה ממחדלים קשים. אם מדינה השולחת את בנה או בתה לשירות צבאי חייבת להיות רגועה שהצבא עושה הכל כדי לשמור על שלומו ורווחתו של ה"ילד", קל וחומר להשיב הביתה חטופים ושבויים.

הציבור בישראל חווה כשנה וחצי טראומטיות, ועדיין איננו רואה את הסוף. היו כאן בעבר מלחמות, לוחמים נפלו בקרב, היו שבויי מלחמה שהוחזרו. אין תקדים לחטיפה המונית של גברים, ישישים, נשים וטף על ידי ארגון טרור בעוד ידו של הצבא האדיר במזרח התיכון קצרה מהושיע.

רוב הציבור מחזיק בדעה שסדר העניינים של מטרות המלחמה הוא החזרת החטופים ואחרי כן מיטוט חמאס. זה הסדר, ולא ההפך. בכל מה שאיננו שחרור חטופים ניתן לטפל כשהם יהיו בבית, כי על פי כל העדויות מצבם הולך ומחמיר פיזית ונפשית.

זה הנושא הראשון במעלה שצריך להעסיק את הממשלה, שריה ויועציה, הכנסת, משרדי הממשלה, ארגוני הביטחון וצה"ל בראשם. השבתם הביתה ולקבר ישראל של כל החטופים החיים והחללים, כולם, עשויה להיות סגירת מעגל חלקית של הטראומה הלאומית.