עסקת ספינות בעיראק: האם בריטניה וצרפת חולקות את השלל?

הסכם שנחתם לאחרונה בבגדד מעלה שאלות לגבי מעורבות צרפתית נסתרת בעסקה שנראית במבט ראשוני כיוזמה בריטית מובהקת. ב-16 בפברואר, חתמו קונגלומרט הנפט והביטחון העיראקי "אל זמן גרופ" (AZG) ומספנת "אלומיניום מרין קונסולטנטס" (AMC) הבריטית על מזכר הבנות במטה הוועדה העיראקית לתעשיות ביטחון (DIC), גוף השייך למשרד ההגנה העיראקי. 

מטרת ההסכם היא לבנות ספינות התערבות מקומיות. על פי דיווח של Intelligence Online, ההסכם קושר את AMC ישירות לרשויות העיראקיות, שכן AZG כבר מחזיקה במיזם משותף עם DIC לבנייה ותפעול של מספנה.

אולם, מבט מעמיק יותר על ההסכם מצביע על כך שגם פריז עשויה ליהנות ממנו. על פי הדיווח, AMC, שממוקמת באי וייט, נמצאת לפחות ב-50% בבעלות מספנת Ocea הצרפתית הקטנה, הפועלת בשווקים מתעוררים. בנוסף, נטען כי סוג הספינות שמכרה AMC לעיראק מבוסס על עיצוב של Ocea, שלא הגיבה לבקשת תגובה.

ההסכם מגיע בתקופה שבה פריז מקווה לנצל את המומנטום הגיאופוליטי האזורי, הנובע מהיחלשות איראן ושלוחיה, כדי לחזור לשוק הביטחוני העיראקי. שר ההגנה העיראקי, תאבת מוחמד אל-עבאסי, ביקר בפריז בסוף ינואר כדי לבחון הזדמנויות פוטנציאליות. 

על פי הפרסום, חברת דאסו עדיין מנסה למכור את מטוסי ה"ראפאל" שלה לצבא העיראקי, בעוד שקבוצת איירבוס חתמה בספטמבר על חוזה עם בגדד לאספקת 14 מסוקי קרקל H225M.

מספר מספנות נוספות, כמו Constructions Mécaniques de Normandie (CMN) ו-Couach, פועלות כיום במגזר הימי העיראקי, ומחפשות הזדמנויות עסקיות. נראה כי עיראק הופכת לזירת התגוששות בין חברות ביטחוניות בינלאומיות, המבקשות לנצל את הצורך של המדינה בחיזוק כוחותיה.