מהשדה לסטארטאפ: אתגרי קניין רוחני של חיילי מילואים בפיתוחי דיפנס-טק

בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" הוקמו בישראל מיזמים רבים בתחום הלחימה – "דיפנס-טק". ישראל אינה שחקנית חדשה בתחום התעשייה הביטחונית ופועלת בו עוד לפני קום המדינה, אך המלחמה הציתה גל חדש של יזמות והשקעות בתחום הדיפנס-טק, שנוצר לאור המלחמה הארוכה ושירות מילואים ממושך של חיילים, חלקם אנשי הייטק או טכנולוגיה. כל אלו יצרו קרקע פורייה לפיתוח אמצאות חדשניות.

בקצרה, דיפנס-טק (Defense-Tech) עוסק בפיתוח ויישום טכנולוגיות מתקדמות לצרכים ביטחוניים – התקפיים והגנתיים. זהו תחום רחב הכולל מערכות נשק מתקדמות, מערכות הגנה אווירית, טכנולוגיות סייבר, רובוטיקה, בינה מלאכותית, מערכות אוטונומיות, חיישנים מתקדמים ותקשורת מוצפנת.

התחום לא חדש - אם לפני 25 שנים קראו לו "הומלנד סקיוריטי" עם דגש על ביטחון פנים מדינתי, הרי שבעולם דינמי, רווי מתחים גיאופוליטיים ומלחמות, התחום הורחב והוא כולל גם התייחסות להגנה והתקפה מחוץ לגבולות המדינה. בנוסף, סוג האיומים הביטחוניים גם השתנה והתפתח, ובהתאם לכך גם הפתרונות, המשלבים, בין היתר, בינה מלאכותית ולמידת מכונה (Machine Learning).

חיילי מילואים נחשפים לאתגרים מבצעיים לאורך זמן וכך מזהים צרכים ופערים טכנולוגיים ומנסים למצוא להם פתרונות יצירתיים וחדשניים. בעוד שפתרונות אלו יסייעו לכוחות הביטחון בשטח ובתקווה יובילו גם לפריחה ושגשוג השוק הישראלי, הדבר עשוי להוביל את היזמים להתמודדות עם אתגרים משפטיים מורכבים.

למי זה שייך?

כחלק מהניסיון לאזן בין הגנה על פיתוחים חדשניים לבין שמירה על סודות ביטחוניים, חוק הפטנטים מעניק לשר הביטחון סמכויות נרחבות בכל הנוגע לאמצאות בעלות השלכות ביטחוניות.

ראשית, השר רשאי להתערב בהליכי רישום הפטנט בישראל, כולל מניעת פעולות מסוימות של רשם הפטנטים או הגבלת פרסום מידע הקשור לבקשת הפטנט.

שנית, החוק מטיל מגבלות על רישום פטנטים בחו"ל עבור אמצאות בעלות אופי צבאי או ביטחוני. לא רק חיילים נדרשים להודיע למשרד הביטחון על אמצאה שנושאה הוא נשק, תחמושת או שהיא בעלת ערך צבאי אחר, אלא גם אזרחים ותושבי ישראל נדרשים לקבל אישור מוקדם משר הביטחון או להמתין תקופה של שישה חודשים לאחר הגשת בקשה לרישום פטנט בישראל, טרם הגשת בקשת פטנט בחו"ל על אמצאות כאלה.

בנוסף, בחוק הפטנטים ובתקנותיו נקבע כי כל אמצאה שהמציא חייל בתקופת שירותו או תוך שנה לאחר תקופת שירותו בתחום תפקידו או בתחום פעילות היחידה שבה הועסק, חייב להודיע ליושב ראש ועדת האמצאות של משרד הביטחון באמצעות מפקד היחידה שבה הוא משרת. מי הוא אותו חייל? כל חייל בסדיר, קבע ומילואים ולמעט אזרח עובד צה"ל.

צה"ל ומשרד הביטחון זכאים לדרוש זכויות

יתרה מכך, פקודת מטכ"ל קובעת כי צה"ל ומשרד הביטחון זכאים לדרוש זכויות על ביצוע של אמצאות שנעשו "תוך כדי ועקב שירותו של חייל מילואים", ללא צורך בהסכמתו.

צריך לזכור כי נכון להיום, יותר מ-16 חודשים לאחר פרוץ המלחמה, חיילי וחיילות מילואים רבים עדיין נמצאים בשירות מילואים פעיל של מאות ימים, מה שיוצר התנגשות בין התקדמות טכנולוגית לבין מסגרת חוקית שלא צפתה מצב כזה וקושי בהגדרת גבולות "תקופת השירות" ו"תחום התפקיד" במציאות המשתנה.

גם חוק זכויות יוצרים אינו מקל על הסיטואציה, וקובע ש"המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה". הגדרת "עובד מדינה" – כוללת גם חייל.

כאשר מדובר באמצאות טכנולוגיות הקשורות ללחימה, ביטחון או כאלו התורמות לביטחון המדינה ואזרחיה, המדינה יכולה להעביר אליה בבעלות מלאה את הזכויות בפטנט, להלאים, אפילו ללא תשלום תמלוגים ליזם.

היזם, ובפרט חייל המילואים, עלול למצוא את עצמו במאבק מורכב על זכויות הקניין הרוחני באמצאה שפיתח. האתגר מתחיל כבר בשלב רישום הפטנט, במיוחד ברישום מחוץ לישראל, ונמשך לאורך כל מחזור חיי המיזם. בעת עריכת בדיקת נאותות לקראת גיוס הון או "אקזיט", עלולות להתעורר שאלות קשות לגבי בעלות הקניין הרוחני. מצב זה עלול להגביל משמעותית את חופש העיסוק של היזם ולהקשות על מימוש חזונו העסקי.

דילמה אתית ומשפטית

יתרה מזאת, היזם עלול להיתקל בדילמה אתית ומשפטית: מצד אחד, הרצון לפתח ולקדם את האמצאה שלו, ומצד שני, החובה לשמור על סודיות ולהגן על האינטרסים הביטחוניים של המדינה. במקרים מסוימים, היזם עלול להידרש לוותר על הזדמנויות עסקיות או שיתופי פעולה בינלאומיים בשל מגבלות אלו. לכן, חשוב שיזמים בתחום זה, ובמיוחד אלו המשרתים במילואים, יהיו מודעים למורכבות המשפטית והרגולטורית הכרוכה בפיתוח אמצאות ביטחוניות.

חשוב לציין שככל שמדובר באמצאה דואלית, כזו המאפשרת שימוש בטכנולוגיה הן למטרות אזרחיות והן לצרכים צבאיים, היזם עשוי ליהנות מיתרונות משמעותיים. ראשית, קיים סיכוי גבוה יותר שהאמצאה לא תוגדר כאמצאה ביטחונית טהורה. אז, פוחת הסיכון להתערבות של שר הביטחון בתהליך רישום הפטנט. 

שנית, הסיכוי שהמדינה תבחר להלאים את האמצאה קטן יותר, שכן היא אינה מיועדת באופן בלעדי לשימושים צבאיים. יתרה מזאת, האופי הדואלי של האמצאה מאפשר ליזם גמישות רבה יותר בפיתוח ומסחור הטכנולוגיה, התקשרות עם לקוחות, מימון, וזאת תוך שמירה על האפשרות לשתף פעולה עם גורמים אזרחיים וצבאיים כאחד.

לסיכום, המציאות החדשה בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' מחייבת חשיבה מחודשת על האיזון בין עידוד חדשנות בתחום הביטחוני לבין שמירה על האינטרסים הביטחוניים של המדינה. יזמים, ובמיוחד חיילי מילואים, נדרשים לנווט בזהירות בין הזדמנויות עסקיות לבין מגבלות משפטיות ורגולטוריות.

מומלץ להתייעץ עם עורכי דין המתמחים בתחום הקניין הרוחני והביטחוני כבר בשלבים המוקדמים של פיתוח האמצאה, ולפעול בשקיפות מול הרשויות הרלוונטיות. כמו כן, כדאי לשקול אסטרטגיות משפטיות ועסקיות שיאפשרו לאזן בין האינטרסים של היזם לבין דרישות הביטחון הלאומי.

עו"ד ענבר גורליק, מרכזת תחום הקניין הרוחני במשרד ברנע ג'פה לנדה