מנכ"ל תעשייה אווירית באבו דאבי: ״יש כאן בעלי ברית שרואים את האויבים שלנו כשלהם״

תערוכת IDEX 2025, שנפתחה ב-17 בפברואר ותימשך עד ה-21 בפברואר במרכז התערוכות הלאומי של אבו דאבי (ADNEC), היא הגדולה ביותר בתולדותיה. התערוכה כוללת 1,565 מציגים מ-65 מדינות, עלייה של 16% לעומת המהדורה הקודמת, ומושכת למעלה מ-150,000 מבקרים. 

שטח התצוגה הורחב ל-181,501 מ"ר, עם 41 ביתנים לאומיים, ביניהם ביתן האמירויות הגדול ביותר בגודל 25,000 מ"ר. השנה משתתפות לראשונה שבע מדינות חדשות, ו-731 חברות מציגות לראשונה. לצד IDEX מתקיימת תערוכת NAVDEX המתמקדת בביטחון ימי, עם הדגמות חיות וטכנולוגיות מתקדמות. האירוע מהווה פלטפורמה לשיתופי פעולה גלובליים ולדיונים בנושאי ביטחון וטכנולוגיה מתקדמת. 

בועז לוי, מנכ״ל תעשייה אווירית, מספר לישראל דיפנס מה הערך המוסף של התערוכה בעיניו.

מה תוכל לספר לנו על המיצגים שלכם ועל החשיבות של התערוכה הזו עבורכם?
"אנחנו שמחים להיות כאן ב-IDEX ו-NAVDEX, המהוות במה מרכזית במזרח התיכון לתעשיות הביטחוניות. יש לנו שני ביתנים, אחד בכל תערוכה. בביתן ב-IDEX אנו מדגישים את מערכות ההגנה האווירית, המל"טים, המכ"מים והחיישנים האלקטרו-אופטיים שלנו. בנוסף, יש לנו כיסא מיוחד המאפשר למבקרים לחוות טיסה וירטואלית בתלת מימד סביב מוצרי תעשייה אווירית. אנו מצפים לכמות גדולה של מבקרים מקומיים ומהאזור כולו, וכן לפגישות טכניות ומערכתיות חשובות."

אזור המפרץ, ובפרט האמירויות, משקיעים רבות בתחום החלל. מה התעשייה האווירית מציעה בתחום זה וכיצד אתם רואים את הפוטנציאל באזור?
"אכן, ישנה התעניינות גוברת בתחום החלל באמירויות. הם מנסים לייצר תשתית חלל משלהם ומשקיעים בכך משאבים רבים. תעשייה אווירית יכולה להציע מגוון פתרונות בתחום הלוויינים, כולל לוויינים אופטיים, מכ"ם ותקשורת. אנו עוסקים בפיתוח חידושים טכנולוגיים, כולל בינה מלאכותית, לעיבוד מידע בזמן אמת עבור לקוחות שונים."

בתחום ההגנה האווירית, האם ניתן ללמוד מהניסיון של ישראל, במיוחד לאחר אפריל האחרון?
"אנו מציגים כאן את מגוון החיישנים שלנו – אלקטרו-אופטיים ומכ"מים, כמו גם את מערכות ההגנה האווירית שלנו. שאלות רבות עולות לגבי מערכת החץ, על סמך הניסיון שנצבר במבצע ״מגן ברזל״ באפריל האחרון, ואנו משתפים פעולה עם האמריקאים בתחום זה. אנו מציגים גם את מערכת ברק, בגרסאות ימיות ויבשתיות, ומציעים אופטימיזציה של מערך הגנה אווירית."

האם האיומים באזור המפרץ דומים לאלה שישראל מתמודדת איתם?
"בהחלט. מדינות האזור מרגישות מאוימות כמונו. החות'ים וגורמים נוספים באזור מטרידים אותם, והטווחים אמנם קצרים יותר מישראל, אך מאפייני האיום דומים."

כיצד השפיעה מלחמת "חרבות ברזל" על שיתוף הפעולה עם מדינות המפרץ?
"מדינת ישראל החלה צעדי שיתוף פעולה טובים במפרץ, בעיקר מול האמירויות, ולאורך השנים נבנו יחסי אמון טובים. מלחמת "חרבות ברזל" השפיעה מטבע הדברים, אך אנו חשים העצמה מחודשת של מערכת היחסים. מתקיימות שיחות רבות, ועסקאות רבות על הפרק. אירועי משבר כמו שמדינת ישראל ידעה, בונים מחדש את השאלה על מי אפשר לסמוך, ועל מי אסור לסמוך. יש לנו בעלי ברית טובים מאוד."

מה התחזית שלך לגבי שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל למדינות המפרץ בעתיד הקרוב?
"יש מכנה משותף גדול מאוד בהיבט האיומים. שיתוף פעולה מדינתי עם אזור המפרץ הוא נכון ופורה, ועשינו צעדים רבים קדימה בתחום המערכות הטכנולוגיות. תמיד יש מקום לשיפור, ואני צופה בתקופה הקרובה פריחה בתחום הזה."

בתערוכה הזו, ישנה תחרות רבה בין מדינות ויצרניות שונות. מה מייחד את תעשייה אווירית ואת ישראל?
"ישנה תחושה של צורך, והכל פתוח לתחרות. מדינות רבות מציגות את היכולות שלהן. תחרות חופשית על כל דבר. ישראל ותעשייה אווירית מביאים משהו ייחודי, שקיבל גושפנקא במלחמה האחרונה. המערכות שלנו הוכיחו את עצמן במלחמה, ויש להן עליונות טכנולוגית. אנו מוכרים מערכות שהוכחו בשדה הקרב. בנוסף, אנו חיים את האזור הזה, מבינים טוב יותר את התפתחות האיום, ויש לנו קרבה פיזית, דבר משמעותי מבחינת ליווי, תחזוקה ותמיכה טכנית. מערכות ההגנה והתקיפה שלנו רלוונטיות לאיומים כאן."

כיצד אתם רואים את פוטנציאל ההכנסה והצמיחה של תעשייה אווירית בשוק הזה?
"אנו באים עם בסיס טכנולוגי רחב מאוד. הלקוחות דורשים מעורבות באספקה עם קבועי זמן קצרים. שיתופי פעולה על כל מגוון המרכיבים שלו – זה המפתח להצלחה. יש כאן בעלי ברית שרואים את האויבים שלנו כשלהם וחווים את אותם איומים כמונו. יש כאן מערך משולב של אפשרויות עבור תעשייה אווירית. יכול להיות ערוץ עסקי של שיתופי פעולה על בסיס מערכות שנמכור. אני בהחלט רואה שותפים פוטנציאלים."

בהמשך לדבריו של לוי, אחת השאלות הפתוחות בהיבט רחב יותר של התעשייה הביטחונית הישראלית, היא שאלת הקמת מיזמים משותפים ומפעלים באזור. החברות הישראליות עובדות על פי החוק הישראלי, ולכן, אם מעבירים ידע ייצורי ובונים מפעל במפרץ, מכירה של המוצר הסופי לגורם נוסף, דורשת אישור של אפ"י במשרד הביטחון.

ברמה העסקית, אין ספק כי הקמת מיזמים משותפים יכולה להיות ערוץ הכנסה מניב לפאן הצבאי והן לאזרחי של תעשיות ישראליות. עד כמה ממשלת ישראל תשכיל לייצר מודל שיאפשר זאת? זו שאלה פתוחה.