שר הביטחון של סינגפור: ארה״ב הפכה לכוח משבש, הפועל מתוך אינטרסים צרים

שר ההגנה של סינגפור, ד"ר נג אנג הן (Ng Eng Hen) נשא דברים בשולחן עגול של קרן BMW הרברט קוואנדט. ״במציאות הגיאופוליטית הנוכחית, ברור לכולנו כי אנו חיים בתקופה של שינויים דרמטיים. התפיסות שגיבש העולם בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה עוברות טלטלה משמעותית״, הסביר. 

״אחת המגמות הבולטות היא התמקדותה של ארצות הברית בשימור עליונותה העולמית, גם במחיר של פגיעה בקשרים דו-צדדיים ובמסגרות רב-לאומיות. גישה זו מהווה הפרעה למערכת הקיימת, ומשפיעה באופן עמוק על היחסים הבינלאומיים, במיוחד לאור המתיחות הגוברת עם סין.״

לפיו, במשך עשורים, ארה"ב הייתה הכוח המניע של הסדר הכלכלי הגלובלי, שהתבסס על סחר חופשי והסכמים בין-לאומיים. אך בשנים האחרונות, בפרט מאז ממשל טראמפ, ניכרת מגמה של התכנסות פנימה, המגובה בהטלת מכסים וסנקציות כלכליות כלפי סין וגורמים נוספים. 

כך למשל, במהלך מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין בין 2018 ל-2019, היקף הסחר הדו-צדדי בין המדינות צנח בכ-10%. באירופה, הטלת מכסים על סין הביאה להפחתת הגירעון המסחרי מ-396 מיליארד אירו ל-292 מיליארד אירו בשנת 2023, אך במקביל נרשמה ירידה בצמיחה הכלכלית מרמה של 3.5% ל-0.4% בלבד.

״השפעות השינוי האמריקאי אינן מוגבלות לכלכלה בלבד. כפי שנאמר רבות, סחר וביטחון הם שני צדדים של אותו מטבע. ככל שתלות הסחר משתנה, כך גם הבריתות הביטחוניות עלולות לעבור שינויים. במיוחד באזור אסיה, שם ארה"ב מילאה תפקיד מכריע מאז תקופתו של הנשיא ג'ון קנדי, שהתנגד למשטרים טוטליטריים במזרח הרחוק״, הוסיף נג אנג הן. 

״כעת, מדינות רבות בדרום-מזרח אסיה, שרובן השיגו עצמאות רק בשנות ה-60 וה-70, מתמודדות עם מציאות חדשה שבה ארה"ב נתפסת פחות כמשחררת ויותר ככוח משבש, הפועל מתוך אינטרסים צרים.״

לפיו, איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN), הכולל 10 מדינות עם אוכלוסייה של כ-700 מיליון איש ותמ"ג מצרפי של כ-4 טריליון דולר, מוצא עצמו בנקודת הכרעה. השאלה המרכזית היא כיצד שינויי הכוחות ישפיעו על האזור, וכיצד ישתלב בתמונה הגלובלית שבה אין כיום מנהיג ברור להגנה על "הנכסים הציבוריים העולמיים" – לרבות המאבק במשבר האקלים והיציבות הכלכלית.

מצד שני, סין ממוצבת כמעצמה תעשייתית שמובילה תחומים מרכזיים, כמו ייצור אנרגיה מתחדשת ורכבים חשמליים. היא מחזיקה ב-80% מקיבולת הייצור הגלובלית של פאנלים סולאריים, ויותר ממחצית מכלי הרכב החשמליים בעולם מיוצרים בתחומה. הפערים הכלכליים והטכנולוגיים הללו מגבירים את המתח בין המעצמות, שעלול להחריף ולהשליך על מדינות רבות אחרות.

״השאלה שנותרת פתוחה היא: האם יש גורם מדינתי, אזורי או בינלאומי שיוכל למלא את הוואקום שמותירה אחריה ארה"ב? ואם כן, עד כמה הוא יהיה אפקטיבי – וכיצד יגיבו כוחות עולמיים לשינוי הזה?״, סיכם נג אנג הן.