פרשנות | ״מנוף המוות״ בעזה: שרשרת הכשלים שהובילה לאסון הנורא

האסון הטרגי של קריסת "המנוף" בעזה, בו קיפחו את חייהם שני לוחמי גולני ונפצעו נוספים, מחייב בחינה מעמיקה של שורת כשלים ובדיקת אחריותם של מספר גורמים, ובראשם מנהל הבטיחות בעבודה, בודקים מוסמכים וחברות השכרת הבמות. השימוש בבמת ההרמה כתורן אנטנה, אליה חוברו ציוד צילום וקשר, נוגד את ייעודה המקורי ואת הוראות היצרן.

יש לתקן את השימוש במונח "מנוף", שכן מדובר בבמת הרמה ניידת המיועדת להרמת אדם בלבד, ולא להרמת מטענים. האיסור המוחלט על הוספת מטענים או קשירת חלקים לסל הבמה הוא יסודי, והפרתו מהווה שינוי מבנה בניגוד לרישום הדגם.

יש לעיין בהוראות הבטיחות הבסיסיות בספרי ההפעלה של יצרני במות הרמה, שאם היו מקוימות, ייתכן שהיו מונעות את האסון. בין ההוראות: איסור שימוש במכונה מבלי לעיין בספר ההפעלה, איסור הרמת מטען וקשירת עומסים לבמה, איסור השארת זרוע הבמה פתוחה בגמר השימוש, ואיסור שימוש בבמת ההרמה בזמן רוחות. בנוסף, יש לוודא שהקרקע יציבה ומסוגלת לשאת את הכוחות המופעלים על ידי הבמה.

יש לקרוא למנהל הבטיחות בעבודה לפתוח בחקירה יסודית של האסון, שכן צה"ל, כשוכר במת ההרמה, נחשב לקבלן לכל דבר ועניין ועליו לפעול בהתאם לתקנות הבטיחות. יש לבקר את החלטת מנהל הבטיחות לבטל את חובת רישום דגם במות ההרמה, שכן הדבר מקשה על הפיקוח והאכיפה.

חברות ההשכרה מחויבות לברר את מהות השימוש המבוקש בבמות ההרמה ולהתריע אם מדובר בשימוש הנוגד את הוראות היצרן. יש לציין את האחריות של הבודקים המוסמכים לוודא שלא בוצעו שינויים במבנה הבמה. יש להדגיש כי אין להאשים את הרוח, אלא לחפש את הכשלים והליקויים שגרמו לאסון, כמו הפעלה בניגוד להוראות היצרן, שינויי מבנה ואלתורים.

לקריאת המאמר המלא בקרו באתר של עו״ד ישראל אסל