ישראל משקיעה 220 מיליון ש"ח בתשתיות הייטק ודיפ-טק לחיזוק החדשנות והיזמות
משרד הכלכלה והתעשייה מקדם תוכנית לאומית לפיתוח תשתיות חדשניות בתחומי ההייטק, הבריאות, הדזרטק והאגרופודטק, בשיתוף המגזר העסקי
משרד הכלכלה והתעשייה משיק תוכנית אסטרטגית חדשה להשקעה בתשתיות חדשניות בתחומי ההייטק והדיפ-טק, בהיקף כולל של כ-220 מיליון ש"ח. המהלך, המתבצע בשיתוף פעולה עם המגזר העסקי, נועד להאיץ את הצמיחה הכלכלית, לתמוך ביזמות טכנולוגית ולחזק את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בחדשנות.
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, ציין כי התוכנית מהווה נדבך מרכזי בהגשמת החזון להגדלת הייצוא הישראלי מ-150 מיליארד דולר כיום לכטריליון דולר בשנה בתוך חמש עשרה שנה. "ההיענות המרשימה לקול הקורא מעידה על הצורך בהשקעה בתשתיות מתקדמות", אמר ברקת, והוסיף כי 2025 צפויה להיות שנת צמיחה מואצת במשק ובייצוא הישראלי.
במסגרת היוזמה, הרשות להשקעות קיימה מקצה תחרותי, במסגרתו הוגשו 31 בקשות לתמיכה בפרויקטים חדשניים. מתוכן, נבחרו 13 פרויקטים שיזכו למימון של 71 מיליון ש"ח מטעם משרד הכלכלה, לצד השקעה פרטית של כ-150 מיליון ש"ח. עם השלמת התשתיות, המיזמים יתחילו להעניק שירותים לחברות ולסטרטאפים, ובכך יסייעו להאצת הצמיחה במשק.
התוכנית מבוססת על מחקר מעמיק שנערך במסגרת רפורמת הצמיחה של משרד הכלכלה, תוך שיתוף פעולה עם מומחים מאוניברסיטת הרווארד. על פי גישה זו, ישראל מתמקדת בשישה "קלאסטרים" כלכליים מרכזיים: הייטק, אגרו-פודטק, בריאות ומדעי החיים, דזרטק ואקלים, תעשייה מתקדמת, והגנת המולדת וסייבר. המיזמים שזכו בתמיכה ישמשו כזרזים לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים בתחומים אלו.
בין המיזמים שיזכו למימון: מעבדות רטובות לתעשיות הקליימטק והבריאות בבאר שבע, מרכז חדשנות רפואי ברמב"ם, מתקן לייצור וקטורים ויראליים לחיסונים באוניברסיטת תל אביב, ומרכז תעשייתי מתקדם בדרום לייצור רובוטי גמיש. כמו כן, תוקם תשתית לייצור זרעים חדשנית בנגב, ומתחם מעבדות מחקר וחדשנות בתחום החומרים המתקדמים בכרמיאל.
רשימת הפרויקטים כוללת גם מעבדות שדרוג למרכזים קיימים, כגון מרכז רפואי לגליל בנהריה שיקים מאגר נתונים דיגיטלי למחקר גנטי, וקרן המחקרים בשיבא שתפתח תשתית מחקר ביוטכנולוגי בשיתוף תעשיות רפואיות וביטחוניות.
בעקבות הביקוש הגבוה לתוכנית, משרד הכלכלה הודיע כי בתחילת 2025 יפורסם הליך נוסף להרחבת היקף ההשקעות והתשתיות. המשרד מעריך כי המהלך יאפשר לסטרטאפים ולתעשיות מתקדמות לפעול בסביבה חדשנית, לצמצם עלויות פיתוח ולהאיץ את כניסתם לשוק הבינלאומי.
